http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888Distill the life that's inside of meheCopyright 2019 Pennyroyal T. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=10704797<div align="right" dir="rtl">53.הקילוגמרים צונחים, הבחילה הפסיכוסוצמטית מתעצמת כל פעם שעצם זר- שאינו עשן סיגריות או אוויר מתקרב לחלל הקיבה. ולא בכוונה. כל אחת במקומי הייתי קופצת מאושר, הרי זויה, לא היית במשקל הזה כל כך הרבה זמן. השגת את מה שרצית, לא?לא.אני רוצה אותו לידי. ואני לא אהיה מאושרת. אנשים כמוני לא יכולים להיות מאושרים, כי תמיד הם צריכים בעיות שיצילו אותם מהפחד המשתק הזה של להיות חסרי עכבות, חסרי תלונות- שמחים.ומי כמוני יודעת, שלהיות שמח זה כל כך קשה.אני רוצה אותו לידי.ועד שאני לא מקבלת משהו שאני רוצה אותו-וכשאני רוצה אני רוצה,אני לא אוכל לנשום ולחיות כרגיל. בחיים שלי לא התאהבתי וזה גם לא קורה עכשיו. אני רוצה אותו לידי.לגעת. לעשות משהו. להוכיח לעצמי דברים ולעזוב. להרגע. לקרוא את הטקסט הזה עוד כמה חודשים ולחייך,כמו השיר של קורטני, when i get what i wanti never want it again.חמישים ושלוש קילוגרמים והסיפוק עדיין לא מתקרב אפילו לדפוק על הדלת. כי כל מה שאני מולי, מול המראה,על חלונות המכוניות שנוסעות בכבישים, השתקפות הגוף הזה על חלונות הראווה ברחוב-הוא גוש בשר מטונף.מי יכול לאהוב את הזוהמה הזו? לחבק? ללטף? לטפל</div>Sat, 04 Apr 2009 23:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=10704797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=10704797http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8927547<div align="right" dir="rtl">התקווה האחרונה שלי לדרך הרזון. (ולקצת כסף מהצד.)בהצלחה לי.אכלתי אתמול:(בלי ריטלין)חצי פיתה עם פסטרמה וחומוס בתוכה.תפוח.כמה ביסים מאורז עם אפונה.אכלתי היום:(עם ריטלין)תפוח.שניצל+ 3 צ'יפסים.יוגורט.הכרחתי את עצמי לאכול בצהריים כי הרגשתי חולשה. זו הייתה ממש טעות, הגוף שלי בגלל הכדור לא מוכן לאכול שומדבר,עומד לי בגרון ):</div>Wed, 02 Apr 2008 23:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8927547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=8927547http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8740364<div align="right" dir="rtl">אכלתי היוםעכשיוהרבה. אכלתי.&amp;;אני כל כך כועסת על עצמי...וזה כזה טיפשי,אבל משוןם מה אני לא מצליחה להפסיק לכעוס.אני כל כך כועסתלא יכולה להשתלט על זה והמחשבות על אוכל מציפות לי את הראש באובססיה,כמו פעם..שמנה, מכוערת, חזיר מכווץ ונמוךתסתכלי על עצמך ותראי אותןמגיע לך למות. תאכלי תאכלי תמשיכי לאכול.גם ככה אף אחד לא יורק לכוונך. ואם תתאדי תעשי לכולם רק טובה. פרה מעוותת אחת.</div>Sun, 02 Mar 2008 18:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8740364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=8740364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8738060<div align="right" dir="rtl">ככל שאני מרזה יותרכך שאני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראהמהגועלכאילו הגוף משמין דווקאכאילו השומן מגדיל את נפחו והמשקל משקר</div>Sun, 02 Mar 2008 12:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8738060http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=8738060http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8683542<div align="right" dir="rtl"> i'm back to 53... after a long time being 58 (ew) cya fuckers ^_^</div>Fri, 22 Feb 2008 16:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8683542http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=8683542http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8556325<div align="right" dir="rtl">"לא לא לא אני לא רוצה לאכול"המוח שלי צועק. אני זועקת על עצמי באימה. לא אני האמיתית. אני השניה.אני שעומדת בתוך הראש שלי, אני האידיאלית, היפה, ממש כמו כריסטיאנה פ שהולכת בתחנת מטרו, הנה זו אני,עם מכנסיים שחורים צמודים ורגליים כמו מקלות, שיער חלק ודק- הנה, זו אני, האידיאלית, זועקת על עצמי"למה את עושה את זה? למה את אוכלת???"אך הגוף הזה הבוגדני הזה, הרמאי הזה, החלש הזה, כאילו עושה לי דווקא, ותוך כדי שהמוח בוכה ומתחנןלרזון, הידיים דוחפות עוד ועוד מזון לפה, שמשתף פעולה בחוסר אונים, לועס, ולועס ובולע בחוסר חשק.ואז אני מביטה במראה בגועל נפש. אני האידיאלית כבר ברחה ממזמן. כנראה לא מגיע לי לשאוף לאידיאל.אני מביטה בעצמי במראה, עם בגדי הבית המרופטים, עם העור הלא מושלם, עם העיניים הלא יפות,ורואה רק בטן, ותחת, ושניהם כל כך גדולים כאילו כל זה בדיחה. ואני מביטה על עצמי באימה ובגיחוך,מבנה גוף כזה קרקסי, גב רחב, רגליים קצרות ושמנות, ידיים קצרות ומלאות גם כן, בטן מעוותת,ומרוב האימה אני אפילו לא יכולה לבכות בגלל זה. לכעוס בגלל זה. אני פשוט מביטה בעצמי בהלם,באימה.</div>Sat, 02 Feb 2008 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8556325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=8556325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8372850<div align="right" dir="rtl">קצת לפני ספטמבר ניסיתי להתאבד. לא הצלחתי לצערי והעיפו אותי למקום נוראממש, שנקרא המחלקה הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי 'גהה'.אני לא אספר מה עשה לי האשפוז הזה וכמה נזקים הוא גרם לי, כי הם רבים מדי, והסיפור ארוך מדי.בחצי שנה האחרונה החיים שלי קורסים לאט לאט. ולא כבמצב סטטיסטי הגיוני- שלאחר עליה יש ירידה-המצב ממשיך להתדרדר עוד ועוד. באשפוז לא הרשו לי לא לאכול את הזוועה שהייתה מוגשת שם,אז אכלתיואכלתי ואכלתי. השמנתי. אני שמנה כמו שהייתי מקודם.לפני שבוע אדם אהוב ויקר לי התאבד באמצעות יריה במהלך שירותו הצבאי. ואני רק שואלת, איך חוזרים לנשום מכאן.</div>Mon, 07 Jan 2008 16:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8372850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=8372850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8349812<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולהדווקא אז הוא בחר למות, יום לפני ערב השנה החדשה.איזו פתיחה מכוערת לשנה</div>Fri, 04 Jan 2008 15:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=8349812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=8349812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=7142267<div align="right" dir="rtl">פרקי הידיים כבר שורפים, בעלי אדמומיות ארגמנית שכזו. סגלגלה-אדומה.פרקי הידיים כבר חלודים מהשיסוע של אתמול. כבר שכחתי איך זה מרגיש, הכאב השורף הזה. להעביר את זה על העור ולחוש איך הסיבים נקרעים,ללחוץ כנגדם אחד אחד, כמו סכין יפנית על סיבי בד משי.עברו איזה שנתיים שלוש ועל הגפיים נשארו רק רקמות צלקתיות לבנות על גבי העור הפגום.בואו נקרא לזה קאמבק.כשהייתי קטנטונת בת 13, עליתי על השיטה. הייתי יושבת בחדר האמבטיה עם תער גילוח מחליד (ותודה לזריקת האנטי טטנוס)מחזיקה אותו בין 2 אצבעות קטנות ביד ימין, ולוחצת אותו כנגד פרק יד שמאל. אז הייתי עוצמת את עיני וחושבת את אחת מהמחשבות המזעזעות שהלכו לי בראש, האמת הולכות עד היום- אך מגבירה את הווליום שלהן.ממש ככה, מעט קשה להסביר את הפעולה הזו בכתיבה- ובכלל, אך זה באמת דומה להעלאת עוצמת השמע בשיר, נגיד.עד היום לעתים אני עושה את זה, ביני לבין עצמי. אז הייתי מגבירה את המחשבה המחרידה, כל כך חזקה וצועקת בתוך הראש שליעד שלא יכולתי לשמוע שום דבר אחר- ובום,כל היד שלי התמלאה דם. זה גרם לי מין עונג מוזר, חולני, לא בריא שכזה. עד היום. רק שהיום המעשים האלו לא נעשים מעצבות</div>Mon, 06 Aug 2007 11:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=7142267http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=7142267http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=6992896<div align="right" dir="rtl">5655. שלשום אכלתי- כוס קפה, סלט קטן ופרוסת לחם אתמול אכלתי- כוס קפה, וצלחת קטנה של נודלס עם ירקות היום אכלתי- כוס קפה, קצת חזה עוף מעוף בגריל וביס חלבה לא זוכרת כבר מתי בפעם האחרונה הייתי במשקל הזה..מזמן.בכל מקרה, אחלה. עוד קצת מאמצים ואגיע למה שייחלתי לו.</div>Wed, 18 Jul 2007 02:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pennyroyal T)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429888&blogcode=6992896http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429888&blog=6992896