סופ שנה מתקרב.. כבר ממש אפשר להרגיש את זה.

די סיימנו ללמוד, חוצ מהבחן יחידות במתמטיקה. אני לא יודעת מה אני אעשה איתו.

אני לא מצליחה לקלוט כלום. אני מנסה, באמת, אבל זה פשוט לא הולך.

השבוע ביום רביעי התקיים המפגש האחרון של הפרוייקט ערבים יהודים, וגם של התרפיה באומנות.

למרות שלא תמיד אהבתי ללכת לתרפיה, היה לי קצת עצוב.

אני חושבת שזה יחסר לי קצת בחופש, המקום השקט והרגוע הזה.

אני נורא מפחדת מהחופש, מההחלטה שתקבע אם אני אמשיך בבויאר.

עשיתי המון טעויות בשלוש השנים שאני נמצאת שם, ואני לא יודעת אם הם יסכימו להמשיך להכיל אותן.

אני מקווה שכן. אני באמת אנסה לעשות הכל כדי להצליח להיות שם ולהישאר.

עוד מעט תהיה גיחה בבית ספר, לא כל כך בא לי לצאת.

אני אגיד להם שאני לא רוצה, אם הם לא יסכימו אני פשוט לא אביא את האישור.

גם לילוש לא רוצה לצאת, אז נלך אליה ליומיים ונחזור לסופ"ש האחרון.

גם הערב מחזור אמור לעלות בקרוב.

למרות שאין לזה כל כך קשר אליי. החלטתי לא לקחת בזה חלק.

נורא לא אהבתי את הרעיון, כמובן שלמדריכים זה איכפת והם הכריחו אותי לעזור.

נכון, הם לא הכריחו אותי במובן של "אם לא אז".

הם פשוט עושים לי נקיפות מצפון על זה שאני לא תורמת ורק לוקחת.

חשבתי להזמין את נאוה - מהמשפחה מארחת - לערב מחזור, למרות שאני לא משתתפת.

גם אם לא היינו ממש בקשר די הרבה זמן, אני מתגעגת אליה.

לילה טוב..