<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I&apos;m a Super Girl and Super Girls Don&apos;t Cry</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591</link><description>The World Through My Eyes</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 =DANY=. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I&apos;m a Super Girl and Super Girls Don&apos;t Cry</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/91/95/42/429591/misc/12948123.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8986259</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי כוח לחזור לפנמייה
אין לי כוח להישאר בבית
אין לי כוח לבית ספר
אין לי כוח לאנשים
אין לי כבר כוח לחיות... 
אני כלכך עייפה ומותשת מכל התקופה הזאת, כל העבודה הקשה הזאת,
כל מה שהשקעתי היה סתם.. קיבלנו את התעודות ביום חמישי. ממוצע 60.
אחרי שכל השלושה חודשים האלה רק חרשתי ולמדתי.
לנוי נולד אחיין וידעתי על זה רק אחרי שבוע.
לאבא של ספי יש תאריך לניתוח ושמעתי על זה רק בדרך אגב.
פיספסתי כל כך הרבה דברים,
לא הייתי בשביל החברות שלי, כדי לתמוך לעודד לשמוח איתן.
והכל בגלל שהייתי כלכך מרוכזת בלימודים האלה שבמילא לא יצא מהם כלום.

אין לי כוח להמשיך לכתוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Apr 2008 11:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8986259</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8986259</comments></item><item><title>בבית!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8932684</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא עידכנתי מלא זמן כי הייתי חודש שלם בפנמייה בגלל תיאטרון..
לא, אני לא משחקת.. הייתי מנהלת קבוצה.. היו צריכים מישהו שיארגן כל מיני דברים.
הצטרפתי שבועיים לפני עליית ההצגה הראשונה.
נשארנו בפנמייה כל הילדים של תיאטרון, בערך עשרה ילדים, כשכל הפנימייה יצאה הבייתה.
היה ממש נחמד, הכרתי חלק מהילדים בצורה קצת שונה ממה שאני רגילה.
בסופ העלנו שלוש הצגות לפני שבוע וחצי. יצא ממש טוב ואנשים אהבו.
וביום שבת בבוקר של הסופ&quot;ש שנשארנואבא של און בא והלכנו למוזיאון המדע, היה ממש מעניין ונהנתי.
אח&quot;כ הלכתי ללמוש להיסטורי ואז למדתי עוד קצת ועוד ועוד ועוד עד שכבר לא יכולתי.
 ואחרי כל זה נכשלתי!!! ]=
 לא נורא, במבחן השני קיבלתי שבעים ושמונה שזה סבבה..
טוב, די סטיתי מהנושא אז נחזור לעניינו...
נראה לי שאני לא אמשיך בתיאטרון, למרות שהיה לי די כיפ.. זה פשוט לוקח את כל הזמן,
גם ככה אני בקושי רואה את חברות שלי בגלל המבחנים. אז בקצת זמן שנשאר לי הייתי בחזרות.
זה כבר יותר מדי.
 3&amp;gt;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Apr 2008 22:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8932684</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8932684</comments></item><item><title>אני צופיפניקית..!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8681921</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן כן.. הצטרפתי לצופים..
תמיד חשבנו שזה מעפאן כזה, ומשעמם. אבל החלטנו לנסות בכל זאת..
אז טליה, און, אלונה ואני הצטרפנו לצופים ביום שבת, וגילינו שזה 
דווקא ממש נחמד.. הצטרפנו לשבט היובל בירושליים.
הייתה פעולה על סמים, משו מפחיד כזה, לא יודעת איך לתאר.
צריך לעבור את זה בשביל להבין.. (חחח..סתאם זה לא היה כ&quot;כ מפחיד).
גם הכרנו עוד כל מיני ילדים מהשכבה שלא ראינו מעולם..
זה ממש מוזר, בטיו&quot;ש הכרתי מלא ילדים, גם בגדנ&quot;ע ועכשיו בצופים,
זה כאילו לא נגמר ואנחנו בסך הכל 250 בשכבה..
(טוב, זה לא &quot;בסך הכל&quot; אזל זה גם לא כל כך הרבה..)
בקיצור, הלכנו לשם ועשו לנו סיור, המקום די מעפאן, אז אני וטליה חשבנו 
להציע להם לצבוע שם ולעשות אותו יותר מגניב.. 
גם ספיר הייתה אמורה לבוא איתנו, אבל יש מצב שיעיפו אותה
מהפנמייה ואז זה אומר שהיא לא תוכל לבוא לבית ספר כי היא גרה ממש
רחוק מירושליים.. וזה בטח יהיה כמו שכולם עוזבים - הם אומרים בטח 
שנבוא לבקר, נראה לך שנתרחק - ואז לא רואים אותם יותר.
אופפ אני מתוסכלת העיפו כמעט את כל החברים שלי, וכבר לא
נשארו לי חברים.. 


טוב, לא בא לי לשבת פה ולכתוב על כמה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Feb 2008 13:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8681921</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8681921</comments></item><item><title>שלג!! :]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8554711</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירד שלג..!! אני מניחה שכבר כולם יודעים!!
התבטלו הלימודים, וגם המבחן באנגלית.. (יאיי!)
עכשיו יש חופשה של שבועיים מהלימודים והמבחנים..
בגלל הטיול השנתי והגדנ&quot;ע של ערבית..
טוב האמת שאין לי כ&quot;כ כוח לכתוב
וגם אין לי בדיוק מה.. אז אני אעלה תמונות..

&lt;IMG style=&quot;WIDTH: 404px; HEIGHT: 538px&quot; alt=&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Feb 2008 16:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8554711</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8554711</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8162336</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למטה...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 11 Dec 2007 09:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8162336</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8162336</comments></item><item><title>לא מצליחה לשכוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8153111</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי בטוחה שאם אני אדחיק, אז זה יהיה כאילו כלום לא קרה.
 שאני אשכח מהכל די מהר..
למרות שבהתחלה כן רציתי לדבר על זה, לספר למישו,
 אבל בדיוק כשהתחלתי לדבר הן התחילו לצחוק על זה.
 אבל זה קרה באמת, זו לא הייתה בדיחה.
 אני כועסת על עצמי כ&quot;כ..
 על זה שלא צעקתי שלא הגבתי, פשוט השתתקתי מרוב פחד.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 Dec 2007 04:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8153111</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8153111</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8144015</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
http://www.klikot.co.il/SignUp.aspx?advertiser_id=142031 

 תירשמו.. זה ממש מגניב.. [=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Dec 2007 01:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8144015</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8144015</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8119660</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לכבוד זה שסופ סופ סידרו לי את המחשב..
ולכבוד זה שזכרתי להעביר את התמונות למחשב,
החלטתי לעשות פוסטמונות ולהקדיש אותו לי..!


האישה שהכנו בארוחת ערב לכבוד אנשי השט&quot;פ (תורנות שטיפת כלים)..

גניה וטליה בטופתן מודדות משקפי שמש..

מהגג של הפנימייה...

דורי החתיך..!!&amp;nbs&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 06 Dec 2007 16:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8119660</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8119660</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8081191</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חולה..
זה חרא להיות חולה..
קר לי..
משעמם לי...
כואב לי...
אווווווווווווווופ...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Dec 2007 14:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8081191</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8081191</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8035240</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשמגיעה ילדה חדשה לכיתה, האם תנסי להכיר אותה?לא יודעת.. אבל זה בטוח לא יהיה מיוזמתי.. אולי אם אחת החברות שלי תגרור אותי, אז...האם אי פעם הביכו אותך בפני כל בית הספר?בערב סיום שלי ביסודי.. עמדתי על הבמה (כי הייתי המנחה של הערב) בזמן שהמנהלת שלי נאמה.. ודיברתי ברקע ומסתבר ששמעו אותי.. אז המנהלת התעצבנה וצרחה עלי ברמקול לסתום את הפה... עכשיו שחושבים על זה, זו הייתה יותר פאדיחה בשבילה מאשר בשבילי...האם מורה אי פעם העליב אותך?כן.. בכיתה ג&apos;.. המורה שלי קרא לי פוסטמה כי לא הצלחתי לפתור את התרגיל כמו שצריך..וגם השנה אייל המורה למתמטיקה פנה לכל הכיתה בבקשה שנפסיק לנבוח.. אבל זה כלום לעומת מה שהוא סופג מאיתנו כל שיעור..קרה לך שנרדמת בשיעור?אני חושבת שעדיפ לשאול אם קרה אי פעם שלא נרדמתי בשיעור..יצא לך להעביר פתק פרטי והמורה תפסה אותך והקריאה את הפתק לכל הכיתה?כמעט... אבל הספקתי להשמיד אותו לפני...האם קרה שנקרעו לך פעם הכפכפים באמצע יום לימודים והיית צריכה לסתובב כל היום יחפה?זה קרה לי בתל אביב.. אבל אם זה היה קורה לי בבית ספר הייתי פשוט יורדת לחדר להחליפ נעליים.. (אני בפנמייה, והיא במרחק חצי דקה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Nov 2007 13:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (=DANY=)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429591&amp;blogcode=8035240</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429591&amp;blog=8035240</comments></item></channel></rss>