כשהכריש והדג נפגשו לראשונה
"בלב האוקיינוס השקט שחה לו דג קטן ועדין.
פתאום ראה הדג כריש שרצה לטרוף אותו.
הוא החל לשחות מהר, וכך גם הכריש.
פתאום הדג עצר וקרא לכריש: 'למה לך לטרוף אותי? אפשר לשחק יחדיו!'
חשב הכריש, חשב וחשב ואמר: 'טוב, בסדר,בוא נחק מחבואים'.
הכריש והדג שיחקו כל היום עש שקיעת השמש.
בערב חזר הכריש לביתו.
שאלה אימו: 'איך היה היום, כריש נחמד? כמה חיות טרפת היום?'
ענה הכריש: 'היום לא טרפתי חיות, אלא שיחקתי עם חיה ששמה דג'.
'דג זו החיה שאנו אוכלים. אל תשחק איתה!' אמרה אמו של הכריש.
גם בבית הדג קרה אותו דבר.
'מה שלומך דג קטן, איך היה היום בים?' שאלה אמו של הדג.
הדג ענה: 'היום שיחקתי עם חיה ששמה כריש'.
'כריש זו החיה שטרפה את אביך ואת אחיך, אל תשחק עם החיה הזאת!" ענתה האם.
למחרת בלב הים הכריש לא היה שם, וכך גם הדג.
ימים רבים לא נפגשו, שבועות, חודשים.
לאחר שנה שלמה יצא הכריש לשחייה נעימה, והדג גם כן.
הם נפגשו בפעם השלישית, ואז אמר הכריש: 'אתה אויבי, אבל אולי נשלים?'
הדג אמר: 'בסדר'.
הם שיחקו בסתר ימים, שבועות, חודשים, עד שיום אחד באו הכריש והדג לאמו של הדג ודיברו יחדיו.
כך גם עם אמו של הכריש.
ומאותו יום הכרישים והדגים חיים בשלום."
זה משל שגלעד שליט (החייל החטוף) כתב כשהוא היה בכיתה ה'. אני חושבת שאם באמת נפנים את הדברים הכל כך פשוטים שכתובים שם, חיילים ואזרחים כבר לא יהרגו..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
