לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פתח תקווה

בתי הקברות מלאים באנשים שמתו

Avatarכינוי:  עורב שחור לבן

בן: 46





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

מעבדות לחירות


האמת שאני לא הולך לדבר על פסח, פשוט הפיתגם הזה מתאים לתקופה הזו בחיי, טוב נו .. בערך מתאים
אז שוב החיים שלי מקבלים תפנית, ושוב אני חוזר לתוכנית המקורית... הטיול למזרח בוטל והנתיב חזר להתמקד
בפיתוח קריירה (שיהיה) . איפשהו אני חושב שזו ההחלטה הנכונה, אין לי ספק שהייתי נהנה מאוד במזרח ואולי זה היה
עוזר לי בחיים בצורות שונות, אבל הכיוון מראש היה ברור לי . הטיול היה אמור להיות לקיחת פסק זמן מהחיים וסוג של ריפוי.
עכשיו הריפוי יתבצע בדרכים אחרות  איזה דרכים? אני ממש לא יודע , אבל אני יודע שזה יהיה סביב אלכוהול, הרבה אלכוהול.
אז למה בעצם מעבדות לחירות ולא מעבדות לעבדות, לאחרונה יצא לי לדבר עם הרבה אנשים על הקטע הזה שאנחנו בעצם
עבדים של החברה שבה אנו עובדים . company. עבדים של הקפיטליזים... האמת שאני לא ממש מצליח להבין אותם.
לעבוד בחיים הרי חייבים כי צריף כסף בשביל לחיות ,אבל  אף אחד לא באמת ממש מכריח אותנו לעבוד, וגם אף אחד לא עומד
מאחוריינו עם שוט ומרביץ לנו כשאנחנו גולשים לרגע בפייסבוק בזמן העבודה. תוסיפו לזה שהרבה אנשים שטוענים שהם עבדים הם הייטקיסטים שמרוויחים 15 אלף שקל נטו + רכב + ביטוח מנהלים + הוצאות נלוות. הם מקבלים יופי של תגמול .
 אני חושב שהעבדים המקוריים , אותם כושים בארצות הברית שכן היו עבדים במלוא מובן המילה היו רואים את החיים של אותם הייטקיסטים הם היו מתפלצים,אני גם לא חושב שיש שיטה שיכולה לעבוד אחרת,ראינו את הקומוניזים, ואת הקיבוץ . שום שיטה לא ממש תפסה
 רק בצורה הזאת החברה יכולה באמת לתפקד. תמיד יהיו שולטים ותמיד יהיו נשלטים.. לא טוב לך, תעזוב... מותר לכולם להתלונן, זה בטוח... לא משנה כמה עשיר, מאוהב, בריא, יפה, גבוה אתה.. מותר לך תמיד להתלונן...
אתה פשוט מקבל פרספקטיבה אחרת על החיים כשאתה מסתכל עליהם ממקום אחר. ואני באמת זכיתי להסתכל על החיים בצורה שונה.
לרוב זה היה מבט מלמעלה, בערך 20 מטר גובה, בגשם , בקור.. עם ערבי ששונא אשכנזים ומאיים להרוג אותי כי אני לא מאמין באלוהים.
העבודה בשלטים (לא שהיא היתה הכי קשה בעולם, אבל היא בהחלט לא היתה קלה) היתה מבחינתי באמת קרובה לעבדות. מלבד העובדה
שהעבודה היתה קשה פיזית , השעות היו מטורפות, זה לעבוד מסביב לשעון, זה להיות זמין בכל רגע מהיום יום שלך, בלי אפשרות
לתכנן ממש את סדר יום. כל הדברים האלה הפכו את העבודה לסוג של עבדות, סוג של כמובן.. כי היא אחרי הכל נתנה לי את האפשרות
להסתכל על החיים מכיוון אחר.. מפה היה אפשר רק לעלות (ולא רק על שלטים). ובסוף זה קרה...
אחרי חודשיים וחצי אני עוזב את העבודה בהרגשה טובה, עם רעב להצליח בעבודה החדשה ואת זה כנראה לא קונים בכסף אלא מרוויחים בזיעה,
פציעות , שריטות, חשמל סטטי וכד' (פירוט למטה) . אני מניח שעוד חודשיים אני כבר אדבר אחרת , כשהשיגרה בעבודה תכנס ותתחיל להיות הדבר
העיקר בעבודה, אני רק מקווה שאני אזכור את הפוסט הזה ואחזור לקרוא אותו , הוא אבן דרך בשבילי
 
סיכום פציעות בעבודה
 
שריטות מסכין יפני - 15
מכות יבשות בגוף שהפכו לסימנים כחולים ואז לירקרקים - 9
חשמל סטטי מקיפוף הגלופה - 214
התחשמלות משלט טריו - 2
סה"כ גובה שטיפסתי - 1.1 ק"מ +-
כניסה של מסמר ליד בזמן ניגוב שלט - 4
נפילות מסולם נמוך - 4
נפילות מסולם גבוה - 1 (למזלי לתוך חול )
 
נכתב על ידי עורב שחור לבן , 7/4/2009 12:21  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





15,517
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , ספורט , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעורב שחור לבן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עורב שחור לבן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)