http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188בתי הקברות מלאים באנשים שמתו heCopyright 2026 עורב שחור לבן. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11876897<div align="right" dir="rtl">"אז מה, מיליוני אנשים מאמינים , כולם טועים ורק אתה צודק?" הטיח בי בעצבים הבחור הדתי שיש לידי בכיתה. "אז על פי מה שאתה אומר זה עניין של כמות? יש לך בעולם 1.3 מיליארד שמאמינים מוסלמים שמאמינים ששהיד עולה לגן עדן ממתינות לו 72 בתולות, 1.3 מיליארד זה יותר מ15 מיליון" "אתה לא מבין כלום, בגלל אנשים כמוך אני שונא חילוניים" הטיח בי שוב החבר והלך לשבת במקום אחר. למה אני מספר לכם את הקטע הזה, אני מספר כי החלטתי להקים דת חדשה,וכמו שחברי אמר לי שמיליוני אנשים לאטועים, כולי תקווה שבעוד2000 שנה אנשים ילכו אחריי במיליארדים כמו שהלכו אחרי ישו, מוחמד או משה.מכיוון שיש כבר בעולם אלפי דתות פעילות שונות אני בטח לא יוכל לחדש שום דבר, מה שאני יכול לעשות על מנת לשמור על סיכוי הצלחה סביר זהלהצמד לעקרונות הבסייסים של הדתות (אני לא בא להמציא את הגלגל פה, או במקרה הזה את הדת) כגון: 1. סיפור בריאה 2. היררכיה סמכותית 3. בתי תפילה וקמעות והלכות 1 "מנקודה סינגולרית אחת נברא הכל , בנקודה שכנו החושך והאור, הגבוה והנמוך , הרע והטוב, הגדול והקטן , הזמן והמרחק . לא היה ניתן למדוד את משך הזמן שנקודה זו הית</div>Sun, 27 Jun 2010 14:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11876897http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11876897http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11860165<div align="right" dir="rtl">אנשים שמכירים אותיתמידאומרים לי שאני פסימיסט, רואה שחורות וכד'.אני תמיד עונה שאני פשוט ריאלי. להסתכל למציאות בלבן שבעיינים ולהגיד "הכל לטובה" או "בעזרת השם" לא כוס התה שלי, ולא בגלל שחום איימים כרגע לתה אלא שמבחינתי האנשים שאומרים את המילים הנ"ל הם אנשים שפשוט מנותקיםמהחיים, הם ג'אנקי של אופטימיות במקום שבו האופטימיות באמת באה במנות קטנות. כשבאים לנתח מצב נתון של מדינה צריך לבוא בגישה ריאלית, לא אופטימית ולא פסימית. מתוך הניתוח אפשר להגיע למסקנות לכאן או לכאן. האירועים שעוברים על ישראל לאחרונה (בעיקר מאז עלייתה של ממשלת נתניהו המהוללת) מחייבים ניתוח והסתכלות רחבה. כמובן שאין לי שום קישורים אמיתיים לניתוח שכזה אבל אם יש משהו שאני יכול להעיד על עצמי זה שיש לייכולת ניתוח גבוהה, אולי מתוך אינטואיציה, אולי מתוך יכולת להסתכל מחוץ לקופסא . ברוב המקרים שנאלצתי לנתח מצבים צדקתי. יצא לי לחשוב על זה המון לאחרונה, חשבתי על הבעיות הקיומיות של ישראל. אני לא חושב שקיימת מדינה מערבית שניצבת בפני כ"כ הרבה אתגרים קיומיים כמו מדינת ישראל, חיצוניים ופנימיים. השאלה היא אם ישראל מסוגלת להתגבר על</div>Sat, 19 Jun 2010 11:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11860165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11860165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11819881<div align="right" dir="rtl">משהו קורה לעולם בזמן האחרון, משהו רע, רע מאוד.העולם נהיה צבוע ופחדן. בפעם האחרונה שהעולם היה במצב הזה זה נגמר במלחמת עולם , השנייה מביינהם. ההיסטוריה שם על מנת ללמוד ממנה , עושה רושם שבני אדם מסרבים להפנים את זה, לא רק מסרבים אלא מתעקשים לחזור על אותם טעויות שוב ושוב. שלטון האייתולות באירן הוא השלטון הנאצי , אירופה האנטישמית היא אותה אירופה אנטישמית, רק שהפעם ליהודים יש מדינה. זה לא משנה כמה אנחנו צודקים (וברוב המקרים אנחנו צודקים) העולם יהיה נגדינו. יצאנו מלבנון וקיבלנו חטופים וטילים. יצאנו מעזה וקיבלנו חטופים וטילים, ניסינו להגיע להסכם שלום כמה פעמים והפלסטינאים אמרו לא, קיבלנו אינתיפאדות. אבל כל עובדות האלה לא מעניינות אף אחד, העולם כיום נשלט בידי "כוחות האור" החדשים. שונאי ישראל במסווה של "פעילי שלום". האו"ם שהוא הגוף האחראי על טיפול בפליטים הקים ארגון מיוחד לטיפול בפליטים הפלסטינאים(כמובן שרק הפלסטינאים נחשבים פליטים גנטית, גם הבנים של הבנים הם פליטים) . את האו"ם והעולם לא באמת מעניין רצח עם בדראפור, לא מעניין רעב ומחלות באפריקה. לא מעניין שבכל שבוע נרצחים בפיגועים בעיראק</div>Mon, 31 May 2010 12:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11819881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11819881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11811481<div align="right" dir="rtl">כסגרתי את האוורוה, רציתי לכתוב כשהפכתי אדום , רציתי לכתוב כשעצמות גופי עשו Rearrange, רציתי לכתוב כשנשארתי אבוד, גם , מאוד רציתי לכתוב אבל בכל אחד מהמקרים לא כתבתי, לא יכול להצביע על הסיבה, אבל עכשיו.עכשיו אני אכתוב. "אבא, אתה רוצה לבוא למשחק האחרון באורווה?" "יאללה , יש כרטיס בחינם?" "חפיף, 10 שקלים, עליי" בנסיעה לאיצטדיון שמעתי שגם את המגרש הקדום באברבנאל אבא שלי סגר, ושהוא לא יפספס את ההזדמנות לסגור את האורווה. היה חם אחר הצהריים, הצטופפנו ביציע בין אלפי האוהדים(4 אלפים ליתר דיוק) ומחאנו כפיים למוטי קקון כשקיבל גביע, לקחנו חלק בהעברת הדגל הענק מעל ראשינו. אחרי זה היה התחיל המשחק האחרון של הפועל פ"ת באיצטדיון האוורה, החל מאמצע שנה הבאה נשחק במגרש החדש (שכולי תקווה שיקרא ע"ש גדול שחקני הפועל בכל הזמנים נחום סטלמך ז"ל ) . המשחק האחרון זימן צירוף מקרים מעניין, גם משחק אחרון וגם משחק הישרדות בליגה , כנראה שהצירוף הזה היה גדול על שחקני הפועל. המשחק היה אחד מהגרועים העונה (והיו הרבה כאלה) ונגמר ב0-0 מה שהספיק להפועל להשאר בליגה. שריקת הסיום נתנה את האות ואלפי האוהדים חגגו ה</div>Thu, 27 May 2010 13:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11811481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11811481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11783228<div align="right" dir="rtl">אז אתה רוצה לאנוס אותי או להרוג אותי שאלה אותי הלן בעודה מסיימת את כוסית הייןלא זה ולא זה עניתי, אבל לא הייתי מתנגד לדייט שני חייכתי אלייה=== 3 שעות לפני ===איך אני שונא את הימים האלה שיש לך מלא עבודה על הראש והכל נעשה בלחץ, אותם ימים שאתה פותר בעיה אחתוכבר דקה אחרי מפילים עלייך משהו חדש, ככה את מוצא את עצמך מעביר את הזמן עד לסיום יום העבודה. אפילו את ארוחת הצהריים שלך אתה בקושי מספיק, איזה סנדוויץ סלמי ופחית פנטה בביסים גדולים וחזרה לעבודה. כל היום פינטזתי על אלכוהול , בירה ליתר דיוק, גולדסטאר אם להיות ממש ספציפי. כשהתחיל האור להתעמעם בשמיים העבודה החלה להגמר, ניצלתי את הזמן לבדוק מי מבין חבריי פנוי לכוס שיכר , התחלתי להרים טלפונים, קודם לחברים מהמעגל הקרוב.אף אחד מהם לא יכל, כולם מצאו או תירוץ טוב או תירוץ ממש טוב. עברתי לחברים מהמעגל השני... גם שם נחלתי כשלון.למרות שהתכנון המקורי היה לשבת עם חבר, גבר. אמרתי לעצמי שגם ידידה יכולה לבוא בחשבון, המכניזם היה זהה, תיאוריית המעגלים קרסה גם פה, נשארתי ללא פרטנר/ית לבירה קרה. התחלתי לחשוב על אקסיות אבל פה כבר החלטתי לשים קץ. התיישבתי בכסא במ</div>Fri, 14 May 2010 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11783228http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11783228http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11765752<div align="right" dir="rtl">כבר הרבה זמן רציתי לכתוב על קו 51, הקו שאותו אני לוקח על מנת להגיע לעבודה בכל בוקר , סוג של פוסט בדומה לפוסטהזה כבר כתבתי בעבר. כל נסיעה בקו הזה היא פוסט בפני עצמו, החויות שאדם עובר לאורך ציר ז'בוטינסקי הם מגוונות וברובם הם מגוונות לצד הרע של הבוקר. היום דווקא היתה חוויה אחרת, האמת שקשה לקרוא לזה "חוויה" כי לא קרה כלום, אבל בתוך מוחי הקודח היו סופות ברקים ורעמים גרעיניות. נחזור לקו 51. למזלי אני תמיד תופס אותו כמעט ריק, ככה שיש לי את האופציה לבחור איפה לשבת (תמיד ליד החלון), מה שקורה אחרי זה כבר לא בשליטתי, אבל נראה שמלאך חבלה יושב מעל ראשי ומכוון את כל פצועי,שמני וחולי פ"ת לשבת לידי... הרבה פעמים אני מתיישב לי בנחת ליד החלון ומאזין למיוז באייפוד כשקולות דהירה היפופוטמיים מסיטים את שלוותי כאשר אישעצום מיימדים מתיישב לידי . עכשיו , יש חוקים לא כתובים בהקשר למושבים באוטובוס, לכל אחד יש את הספייס שלו , קרי, אם היינו מעבירים קווים ותוחמיםאת קווי המתאר של כסא היינו מקבלים תא קטן, שהוא למעשה הספייס של כל נוסע, אלא שהספייס הזה נחדר ונכבש באכזריות כאשר אדם עמוס בשומנים מתיישב ליידך ורומס א</div>Thu, 06 May 2010 14:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11765752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11765752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11742125<div align="right" dir="rtl">אף פעם לא הייתי מאלה ששמים ראש ונרדמים. אני לא יודע אם זה כתוצאה ממצב בריאותי או שזה כתוצאה מזה שתמיד מתרוצצות לי מחשבות בראש. כשרציתי לחקור את זה לעומק הלכתי לרופא משפחה וסיפרתי לו שאני לא נרדם, תחילה הוא אמר לי להוריד קפאין, אחרי שזה לא עבד חזרתי אליו שוב. תעשה יותר ספורט ואל תשתה בכלל קפה אחרי 7 בערב, אחרי שבועיים אני שוב אצלו, הפעם הוא נתן לי כדורי שינה טבעיים, טבעיים? הסתכלתי עליו במבט אדום עיינים, אולי ננסה משהו רציני יותר? אתה לא צריך את זה הוא אמר לי, הטבעי יעשה את שלו. אחרי שבועים הייתי בבית מרקחת , כשהגשתי לרוקח את המרשם הוא הסתכל עליי במבט מלא רחמים, " כזה צעיר וכבר מתקשה להרדם בלילה?" חייכתי במבוכה וברחתי משם כל עוד כבודי קיים (וכדורי שינה לפילים בידי) אני לא יודע אם למישהו ממכם יצא אי פעם לשכב במיטה ופשוט לא להרדם, האבסורד הוא שלפעמים זה קורה לי דווקא כשאני הכי עייף, כשאני הכי גמור , הכי שפוף , הכי מתת מעייפות , אני במיטה ופשוט לא נרדם. לפעמים אני נכנס למין מעגל כזה שאני כאילו מחכה לרגע הזה שבו זה קורה, הרגע הקסום הזה , הרגע שבו הגוף נוטש את מצב הערות שלו ועובר למצ</div>Sun, 25 Apr 2010 08:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11742125http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11742125http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11663031<div align="right" dir="rtl">אם חשבתי שאנחנו רק בקצה העליון של התדרדרותה של המדינה אל עבר סופה (או כמו שאני מכנה את זה , מדינה דתית) הרי שטעיתי. אנחנו נמצאים אי שם באמצע, אם נדמיין גלגל שמתגלגל מהר, פסגת ההר היא ישראל היפה, ישראל השפוייה, ישראל החילונית דמוקרטית. תחתית ההר זה סופה של ישראל, ישראל המכוערת שהרוע והטימטום בכל קרן רחוב, ישראל דתית ופנאטית , ישראל שהיא מדינה אחת ל2 עמים. מה חשוב יותר? טובת האזרח , או שלמות הקואליציה? או במילים אחרות וקצת פחות עדינות, מה חשוב יותר לממשלה שלנו, לדאוג לאזרחים? או להשתין להם בפנים? היום אישרה הממשלה ברוב של 11 מול 10 (חלאות) את בנייתו של חדר מיון ממוגן בבית החולים ברזילי , לכאורה דבר חיובי אלא שההחלטה המקורית לבנייה כבר התקבלה בעבר, לפני 3 שנים , אבל כשהחלה הבנייה התגלו במקום קברים, וכיודע , החרדים מתנגדים לבנייה במקומותשיש בהם קברים. הקברים מיותר לציין לא יהודיים ככל הנראה וכמו שזה נראה הם בכלל קברים פגאניים. שזה יפריע לצדיקים החרדיים? חס ושלום. הבנייה הופסקה וחדר מיון ממוגן לבית חולים ברזילי אין , 3 שנים לקח לקבל החלטה מה לעשות עם זה , 3 שנים שבהם נורו אלפי טילי</div>Sun, 21 Mar 2010 15:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11663031http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11663031http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11637586<div align="right" dir="rtl">עוד ערב חלף עבר לו והעסק מתחמם. הליגה מתקרבת לסיומה והעניינים כרגע נראים טוב יותר. מעצם היותי אוהד הפועל פ"ת נגזר עלי גורל אכזר של סבל, מתח ועצבים , ואתמול בערב הגורל זימן לנו את הפועל ת"א, אין סיכוי שהערב לא ייגמר במסכת יסוריים שמלווים במתח ועצבים, הפועל ת"א של השנה קבוצה מדהימה, גוטמן גיבש שם קבוצה לתפארת , לנו אוהדי הפועל פ"ת נותר רק להסתכל על האחות הגדולה בקנאה ובכבוד, עד שמתחיל המשחק כמובן. הפועל (ברוב המקרים שאומרים הפועל , מתכוונים להפועל ת"א, כנ"ל מכבי = מכבי ת"א , חיפה = מכבי חיפה ובית"ר= בית"ר ירושלים. לצורך פוסט זה, הפועל = הפועל פ"ת ות"א= הפועל ת"א) יצאה למשחק בידיעה שיש לה צ'אנס לברוח עוד קצת מהתחתית הבוערת ולצמצם פערים לכיוון הפלייאוף העליון. המפגש מול ת"א במיוחד בעונה זו קשה במיוחד, כולנו זוכרים טוב טוב את ההשפלה מהסיבוב הקודם, ללא ספק אחד מרגעי השפל (תבוסה 7-1 ) בתולדות המועדון, וזה לא שהיו חסרים רגעים כאלה השנה, רובם ככולם תודות דני לוי. כבר מהדקה הראשונה הפועל באה להצהיר שהיום היא לא תשמש תפאורה, היא פה על מנת להוציא את המיץ לת"א ואם אפשר אז גם נקודות. קהל רב ה</div>Tue, 09 Mar 2010 13:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11637586http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11637586http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11608430<div align="right" dir="rtl">אחרי שעות של צפייה בסדרה "הסמויה" (אדירה,אדירה,אדירה) הייתי חייב לקחת הפסקה. מכיוון שאני כבר כמה ימים בבית חולה כל מה שיש לי לעשות זה לצפות בסדרות ו/או סרטים ו/או לשחק בקול אוף דיוטי 4, ואחרי יומיים שבהם שיחקתימעל ל5 שעות בכל יום הידיים שלי התנפחו מכאבים.הייתי חייב שינוי, כמובן שינוי במסך שמולי, ולא משנה איזה מסך, מחשב או טלוייזיה.במהלך שיטוטיי באתרי ההורדות נתקלתי בסרט שנקרא Religulous. בעיברית בחרו לתרגם את זה "בדיחדת" , התלהבתי מהרעיון שיש עוד "חומרים" שעשויים להציג את הדתבאור מגוחכך ומטופשכמו שהיא באמת, הדברים האלה בשבילי הם כמו גשם למדבר,כמוקוק לג'אנקי (ההשוואה הזאת מתבקשת אחרי עונה שלמה של הסמויה, אדירה,אדירה,אדירה) כי אני חייב לדעת שאני לא האתאיסט האחרון בעולם, שיש עוד אנשים שהדעה שלהם לא נשטפה בכל הטירוף הזה של הדת והניו אייג'. לחצתי הורדה והלכתי לישון , התעוררתי אחרי שעתיים ורצתי מיד למחשב לבדוק אם אכן הסרט ירד. ואכן כך היה.מיהרתי לצרוב אותו על הדיסק ופניתי חזרה לחדרי , שמתי את הדיסק והתחלתי לראות. הסרט גאוני, יותר מזה אין טעם להרחיב, אם אתם רוצים, ואם אתם open minded תראו בעצ</div>Tue, 23 Feb 2010 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (עורב שחור לבן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=429188&blogcode=11608430http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=429188&blog=11608430