פתח תקווה

במהלך החיים ישנם נקודות שבירה, הרבה נקודות שבירה ...

במהלך התקופה האחרונה בחיי , כל יום הוא נקודת שבירה, מה שמוזר שאני לא מתרגל.

מה שמפתיע, זה הקוטביות, כי ברגע שאני בבעסה , באותה נקודת שבירה, אני לא מצליח להכנס לשום

פרופורציה, אני נלחץ ותמיד מתסרט את התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות...אלא שאז (ואני מדבר רק

על התקופה האחרונה בחיי) עוברות כמה דקות , ולפתע כאילו נפתח צוהר לאויר ואני מתחיל להכנס לפרופורציות.

והכל נראה ורוד ופתיר... ואז פרץ אנרגיה חמים זורם בעורקיי

כמובן שרוב הנקודות שבירה האלה באות על רקע העובדה שאני לא מוצא את עצמי בחיים, אין לי כיוון . ישנה מטרה

בעצם 2 , כאילו נראה לי ש2. שום דבר לא סגור... המטרות הם כמובן כרגע למצוא עבודה רצינית ובמקרה שאני לא אמצא

אני טס למזרח (זו מטרה שנייה). כשהסדר היום שלי סובב סביב העבודה המסריחה שבה אני עובד והמחשבות רצות על מצב חיי

אני שוקע מהר מאוד לאותם נקודות שבירה. זה זמן טוב להודות לאריק 2 , אייפון בהחלט עושה את העבודה :-)

ובלי שום דרך אמיתית לשינוי ... הטיסה מתקרבת.. לאט לאט אבל בביטחה כמו שזה נראה, מקווה רק שלא תהיה נקודת שבירה

בדרך, איזה מסה קריטית שתגיע לידי התפרצות...

מקווה...

 

 

הלינק מתייחס לגזענות על גלגלים

 

אני רוצה לכתוב שאין הרבה מה להגיד, אבל האמת היא, שיש מלא מה להגיד...

אני לא אכתוב את כל מה שאני רוצה לכתוב אלא רק את העיקר.

לא הרבה דברים מגיעים לחדשות ולכותרות בעיתונים, אבל המקרה הזה הוא דוגמה טובה וטוב

שהוא היגע, גיא זוהר לא רצה להגיד את הדברים הקשים , אבל מה שקרה שם זה בסה"כ עוד מקרה של גזענות.

לא פעם אני נתקל ובמיוחד בתקופה האחרונה במקרים של גזענות נגד אשכנזים... גזענות ברורה, הרי אם

המקרה הזה היה בצרפת והיו מקללים ככה יהודי כל ישראל היו אומרים שצרפתים אנטישמיים , ומה שונה מקרה דמיוני כזה

בצרפת למקרה אמיתי כזה בארץ, השוני הוא כמובן שזה נגד אשכנזים . וכידוע גזענות כלפני אשכנזים מותרת במחוזותיינו

ואפילו מתקבלת בחום (ע"ע המשפחה מבחילה בובליל, מפלגת החושך ש"ס)... גם אני לא אחת נתקלתי במקרי גזענות כלפיי במהלך חיי,

כולם כמובן על רקע היותי אשכנזי, קיללו את ההורים שלי, את הסבים ואת הסבתות.. איחלו להם דברים שקשורים לשואה שמפאת

כבודם לא אזכיר את הקללות. האוירה שאני מרגיש כיום בישראל (וחייבים להגיד את האמת , האח הגודל תרמה תרומה צינית לזה) היא אנטי אשכנזית ... ואם אתה שמאלן אשכנזי מת"א אתה נידונת לביזוי, נידוי ולעג...

ככה זה בישראל 2009.... אנחנו יוצאים במלחמות נגד כל העולם, אבל המדינה בפנים רקובה. היא מצחינה מריקבון... גדל פה

דור של משפחות פשע וערסים שמשתוללים ברחובות והורגים חפים מפשע כי הם יודעים שלא יעשו להם כלום, כי הבתי משפט עסוקים

בלתקוע כפיות זהב בתחת של עצמם וללקק את עצמם לדעת. תמיד אומרים שאנחנו יודעים להתאחד בעת מלחמה, או בזמנים קשים.

אני אומר שזה משפט מטורף, מה עם שאר הזמן? צריך להיות מגעיל כמו הבחורה ההיא?

 

 

לאחרונה למדתי , יותר נכון למדתי בשלישית או ברביעית כמה המשפט " עד שאתה לא מאבד משהו אתה לא מבין כמה טוב הוא היה".

נראה שכל החיים שלי אני חי בהמתנה, לכל תקופה קשה בחיים שלי ייחסתי את העניין של "הכל יהיה בסדר"... חייתי תמיד בהמתנה לתקופה הבאה ותמיד קיוותי שהיא תהיה טובה יותר, אבל בכל פעם שעברתי לתקופה המיוחלת המשכתי עם התקווה לתקופה טובה יותר שתבוא אחרייה, וכך למעשה אני חי את חיי... תמיד בתקווה שיהיה טוב יותר בתקופה הבאה של חיי. כשחיים בצורה כזו מפספסים את החוויה של הרגע... כשמתעסקים באובססביות מה יהיה , מאבדים את ההנאה שבהווה, וברגע שמאבדים את זה , מתקשים לזהות את הכיף, או את האושר גם אם הוא רגעי. והאמת שהאושר הוא באמת רגעי , מי שאמר " החיים מורכבים מרגעים קטנים של אושר" צדק. הרי החיים זה רצף של חוויות , ולרוב לאיש הממוצע החווית הם בצד החרא של החיים ,נכון פה נכנס העניין של באיזה גישה אתה בא לחיים, אבל אי אפשר להתעלם שברוב הזמן אנחנו לא מאושרים. וזה לא משנה אם אתה עשיר או עני, מאוהב או שבור לב, החיים מורכבים מידי בכדי להיות בהם מאושר בכל רגע. אז מה שנשאר , לי לפחות , זה לשנות את הגישה לגבי החיים, להפסיק לחיות בהמתנה , לא כי זה לא חשוב לתכנן את העתיד אלא כי אני מפסיד את רגעי האושר שיש לי , ומה לעשות שהם כרגע באים במרוווחים גדולים מידי...