פתח תקווה

איזה יום ארוך, לעזאזל אני שונא ימים כאלה...

 

היום הארוך התחיל דווקא בשקט יחסי, בוקר רגיל שלא מרמז משהו לגבי הבאות. התעוררתי בשעה הרגילה

ועשיתי את אותם הדברים שעושים בבוקר אבל לבד. בשעה 1 התחלתי להתכונן לקראת הראיון עבודה שהיה לי ב3.

אחרי מקלחת מרעננת התלבשתי ויצאתי מהבית לכיוון ת"א, הפעם לא היה לי רכב אז נאלצתי לנסוע בתחבורה ציבורית חביבה

מכיוון שהייתי צריך להגיע לעזריאלי אז לקחתי אוטובוס מהבית לתחנה המרכזית בפ"ת ומשם בגלל שהיה לי ממש הרבה זמן

העדפתי לקחת אוטובוס ולא מונית שירות. מרגע זה ואילך התחיל להיום שלי להתהפך.. האוטובוס עשה תאונת דרכים כבר אחרי 3

דקות נסיעה, היה בלאגן ברמזורים וגם נהג האוטובוס וגם נהג פרייבט החליטו שיש להם ירוק ונכנסו לצומת באותה שניה דבר 

שגרם לתאונה חזיתית. לאוטובוס לא נגרם נזק רב אבל הפרייבט הפך לטוטאל לוס, כמובן שכל הנוסעים ירדו במהרה והגישו עזרה.

כבר ברגע זה הייתי צריך לחשוב שאולי רעיון האוטובוס הוא לא רעיון כזה טוב , אבל התעקשתי להמשיך עם קופוארטיב דן משום מה.

עליתי אחרי 10 דקות על האוטובוס הבא שהיגע. פנסיונר בן 90 היה הנהג, הנסיעה היתה איטית להחריד הנהג לא עבר את ה20 קמ"ש

ובכל פעם שהוא התקרב לתחנות שלו הוא האט קילומטר לפני. הזמן הלך ונאכל מולי והתחיל להיות מאוחר, אחרי הכל אני כבר 40 דקות 

בדרכים ועוד לא יצאתי אפילו מפ"ת... הבנתי שאם אני ממשיך בנסיעת צב הזאת אני מאחר בוודאות לראיון עבודה. החלטתי לרדת מהאוטובוס

ולחפש מונית שירות . השעה היתה כבר 14:30 ושום מונית לא נראתה באופק, חצי שעה אומנם זה הרבה זמן מצומת גהה לעזריאלי

אבל מדובר על ציר ז'בוטינסקי , הציר הכי לא צפוי בעולם... אפילו ציר פילדלפי יותר ברור ממנו. לכן אמרתי לעצמי שאני אקח מונית ספיישל

יהיה מה שיהיה... עצרתי נהג מונית ... 60 שקל לת"א?!  צעקתי ... אז בוא נפעיל מונה... עזוב אמרתי לו.. 60 שקל אם אתה מביא אותי לנקודה

ב14:50 .. אתה תהיה שם בעזרת השם ענה לי הנהג!. רק זה מה שחסר לי , שהשם יעזוב הכל ויתמקד בעזרה למישהו מפ"ת. שהשם

יתעסק בדברים חשובים יותר. שלום עולמי , עוני ורצח .. דברים כאלה... אני כל כך שונא שאומרים לי בעזרת השם.

לא הספקתי לחגור והנהג התחיל לנהוג כמו שומאכר, עקף במרווחים שנמלה לא נכנסת, חתך, לא עצר בתמרורים העיקר לעמוד בזמנים.

הפלא ופלא... השם עזר, הגעתי תוך 15 דקות, הרבה לפני. שילמתי לו בשטר של 200 , הוא כמובן אמר שאין לו עודף , יש לו רק 100.

ראיתי כבר בראשו את הקומבינה שהוא מתכנן לעשות עליי... אמרתי לו שיעצור רגע בקיוסק ואני אקנה משהו, כיצאתי הוא שאל אותי

אם לא איכפת לי שאני אקנה לו מים בטעמים, איזה טעמים שאלתי.. כל מיני...

חזרתי עם בקבוק נביעות בטעם אפרסק עדין וגיי . אמרתי לו שזה הטיפ והגשתי לו את ה60 שקלים.

הגעתי לראיון בזמן, ואפילו לפני.. הספקתי גם לדבר עם חבר שלי ממש לפני . נכנסתי בראש שקט לראיון. בראש שקט אבל לא ממש מוכן

הרבה זמן לא הייתי בראיון וכנראה שזה היה מספיק זמן לשכוח את כל מה ששיננתי לגבי כל השאלות הפלצנויות והטיפשיות שנוהגים לשאול.

נכנסתי לראיון ומה שפחדתי ממנו קרה. אני לא סובל שכוסיות מראיינות אותי, אני לא מצליח לתפקד מול כוסיות, לא בפאבים לא ברחוב ובטח

שלא בראיונות עבודה , אחרי הסבר קצר (ומיותר) על החברה היגע שלב "ספר על עצמך" ואחריו היגעו אותם שאלות מטופשות.

ספר לי על החסרונות שלך? ... אהההאאאההאאאאא הממממממ , אני אאאההההה המממ לא יודע אהההה  , לא אוהב להעיד עליי

ספר לי על משהו שהייתי רוצה לתקן בעצמך?  ..... אהההאאאההאאאאא הממממממ , אני אאאההההה המממ לא יודע אהההה  , לא אוהב להעיד עליי

אם היית יכול לשנות משהו בעצמך , מה היית משנה ? מאוד רציתי לענות לה שהלוואי שהיה לי זין 25 ס"מ שהיא היתה יכולה להנות ממנו פה על השולחן במשרד אבל גם פה התשובה היחידה שיצאה לי היא  אהההאאאההאאאאא הממממממ , אני אאאההההה המממ לא יודע אהההה  , לא אוהב להעיד עליי . אחרי הראיון המאוד מוצלח איתה עברתי לראיון קצת יותר מקצועי... האמת ששם הלך טוב אבל אי אפשר לדעת...

יצאתי קצת נרגש מ2 הראיונות וחבר שלי אמר לי להפסיק להתרגש ... כולה משרה של הנדסאי :-)

בהמשך קפצתי למקום העבודה הקודם שלי והתקבלתי שם בנשיקות וב....מים בטעמים ,בטעם תפוח בארון. מסתבר שהעבירו את המשרד שלי

למין חדרון צר , צר מאוד... אפילו ליגאל עמיר יש יותר מקום ... בדרך חזרה הביתה קבעתי עם אחותי  שנפגש בתחנה של 51.כשהתקרבתי לתחנה היא נופפה לי לשלום ואיך שנפגשנו היא שלפה מהתיק בקבוק מים בטעמים והציעה לי לשתות ...