במהלך החיים ישנם נקודות שבירה, הרבה נקודות שבירה ...
במהלך התקופה האחרונה בחיי , כל יום הוא נקודת שבירה, מה שמוזר שאני לא מתרגל.
מה שמפתיע, זה הקוטביות, כי ברגע שאני בבעסה , באותה נקודת שבירה, אני לא מצליח להכנס לשום
פרופורציה, אני נלחץ ותמיד מתסרט את התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות...אלא שאז (ואני מדבר רק
על התקופה האחרונה בחיי) עוברות כמה דקות , ולפתע כאילו נפתח צוהר לאויר ואני מתחיל להכנס לפרופורציות.
והכל נראה ורוד ופתיר... ואז פרץ אנרגיה חמים זורם בעורקיי
כמובן שרוב הנקודות שבירה האלה באות על רקע העובדה שאני לא מוצא את עצמי בחיים, אין לי כיוון . ישנה מטרה
בעצם 2 , כאילו נראה לי ש2. שום דבר לא סגור... המטרות הם כמובן כרגע למצוא עבודה רצינית ובמקרה שאני לא אמצא
אני טס למזרח (זו מטרה שנייה). כשהסדר היום שלי סובב סביב העבודה המסריחה שבה אני עובד והמחשבות רצות על מצב חיי
אני שוקע מהר מאוד לאותם נקודות שבירה. זה זמן טוב להודות לאריק 2 , אייפון בהחלט עושה את העבודה :-)
ובלי שום דרך אמיתית לשינוי ... הטיסה מתקרבת.. לאט לאט אבל בביטחה כמו שזה נראה, מקווה רק שלא תהיה נקודת שבירה
בדרך, איזה מסה קריטית שתגיע לידי התפרצות...
מקווה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עורב שחור לבן