זה התחיל בסמס , יוצאים ב8. כמה שלטים יש היום שאלתי , יש בערך 40 אבל זה יתחלק בין היום למוצ"ש וגם ככה סמי מצטרף אלינו
אז בלי לחץ נתקתק את העבודה. סבבה אמרתי לעצמי, סמי הוא סוס עבודה , 20 דקות לשלט . 8 שעות בערך אנחנו מסיימים.
ב8 היגע שיחה חדשה, החומר לא מוכן ... יהיה מוכן ב9 וחצי... אני אדבר איתך כבר 9 וחצי. אחלה אמרתי לעצמי, יהיה לי זמן לראות את המשחק של מכבי , אולי אפילו אני אצליח לגרד עד סוף הרבע השני. מכבי כבר היו ביתרון גדול כשאשר צילצל שוב. שומע ... סמי לא עונה לי אז אני ואתה היום לבד, ב10 אני אצלך! . כשהיגע 10 שוב טלפון... שומע , סמי חזר אליי , אני הולך לאסוף אותו ועוד חצי שעה אני אצלך...
בטלוויזיה כבר מכבי טחנו את אלבה דק דק ואני נטשתי לטקסס הולדם בפייסבוק. ב11 קיבלתי סמס מאשר " אני למטה".
ירדתי למטה, אשר וסמי חיכו לי בטנדר עם הרבה חיוכים ולא פחות וופלים. אשר אמר לי שכנראה יש כבר קרוב ל50 שלטים ויש כמה טריויים.
ב11 ורבע יצאנו לעבודה... כשאנחנו שלושה את רוב ההדבקות מבצע סמי. סמי הוא שב"ח שגר באיזה כפר ערבי ליד אריאל.למרות שאנחנו כמה ימים אחרי מבצע עופרת יצוקה ואני עדיין חושב שהיה צריך להכנס בהם חזק יותר הסתדרתי טוב עם סמי, הוא מה שנקרא אצלינו בהתנשאות "ערבי מחמד" הסיפורים עליו רבים ומוזרים. מסתבר שהוא היה עובד בבורקסים של אשר ופעם אחת ניסו לשדוד עם איומי אקדח את הבורקסייה אבל סמי הסתער על אותם שודדים וקרע אותם במכות! מאז הוא מקבל כבוד מהערבים בצומת סגולה. אה כן, השודדים היו ערבים. אחרי שלוש שעות עבודה הסתבר לנו ששוב טעינו בהערכת כמות השלטים , יש בערך 60. השעה כבר 5 בבוקר, הספקנו לעשות את ראשון, ת"א וחלקים בפ"ת. הבטן התחילה לקרקר ומכיוון שהיינו בפ"ת ואין שום דבר שפתוח בפ"ת בשעות האלה חוץ מסודוך הלכנו לאכול בסודוך, שוב...
כסיימנו לאכול נכנסו כמה ערסים שכנראה חזרו מיציאה , הם צעקו ואז אחד מהם העיף משהו על הריצפה . העובד בסודוך ביקש מהם להרים את זה והערס ענה לו, תרים את זה אתה מה אני ערבי? . באותו רגע הסתכלתי על סמי ואיפשהו ריחמתי . סמי שכנראה מורגל להערות מהסוג הזה החליק את זה ולא התייחס. כשנכנסו לרכב היה כבר אור ראשון, סמי הוציא ספרון קטן, צחקתי עליו ואמרתי לו , סמי .. מה זה אתה קורא לי תהילים פה?
סמי צחק ואמר שזה הקוראן , הוא הסביר לי שהיהודים מוזכרים שם מלא ולא בהקשרים רעים, אחרי הכל אנחנו בני דודים ,לא?
הבוקר כבר מתח את זרועותיו על העולם והשמש זרחה בשמים. העייפות התחילה לתת את אותותיה. כל נים וגיד בגופי התחילו לכואב
השעה כבר 10 בבוקר ואני אשר וסמי עובדים על איזה טריו מסריח בגהה... עוד 10 שלטים אשר מנסה לנחם... בסביבות 12 בצהריים הגענו לשלט גבוה , אולי 20 מטר גובה, אמרתי לאשר שאין מצב שאני עולה עליו עכשיו כי אני אפול כבר בשלב השני של הסולם. סמי סוס העבודה הבלתי נלאה טיפס עם אשר לסיים את השלט... בשלט האחרון כבר הייתי באוטו, חצי מעולף... לא היה לי כוח אפילו לאסוף את הגלופות. לפתוח את היפנית . כלום!
בשעה 2 בצהריים הגענו לצומת סגולה , סמי יצא ואמר לנו שלום. בהמשך אשר סיפר לי שהוא מחפש מקום להתקלח והוא יישן בשדה פה ...
ככה זה השב"חים... פעם באה המשטרה לסמי באמצע הלילה, הם עשו פשיטה... תפסו אותו ועוד כמה שב"חים... אבל המשטרה לא הסתפקה בלגרש אותם חזרה לשטחים, הם הכריחו אותם לאסוף את כל החפצים שלהם, מזרונים, שמיכות ובגדים ושרפו להם אותם מול העיינים. ככה זה במשטרה , חכמים גדולים ...
ב2 וחצי מימשתי את הפנטזיה הגדולה שלי ב24 שעות האחרונות, נכנסתי למקלחת והתענגתי על המים , איזה כיף זה להתקלח כשאתה כולך שחור ומסריח. טונות של חול וגועל נפש יצאו ממני. אחרי המקלחת נכנסתי למיטה ונרדתי תוך שניות!
חלמתי כמובן על שלט גבוה מאוד שאני מטפס עליו, אבל ככל שאני מטפס עליו אני שם לב שאני לא מתקדם, גם כשאני מגביר את הקצב אני עדיין נמצא באותו מקום, לא מתקדם... אולי החלום משקף לי את המציאות ...
אולי

זה חמישה מגה פיקסל?! בושה

האורווה

כל כך עייף אבל בכל זאת נראה כמו פועל ערבי by defintion

אשר וסמי בפעולה

ביבי, אני לא מאמין לו

פוליצר?