קריסת מערכות קטנה.

אין יותר מילים...רק מנגינה שצורמת לי באוזניים.

ואם אין מילים,

אז אני פשוט שותקת.

(פעם הייתי קרובה במרחק נגיעה מלהיות בריאה. ואני חושבת שקצת פחדתי להיות בריאה, וקצת איבדתי את עצמי בדרך. ובדיוק בגלל זה, אני אומרת 'פעם'. אני יודעת שתמיד אפשר לתקן את מה שקילקלתי, אבל מפחיד לי מדי. ומה שמצחיק הוא, שרק עכשיו אני קולטת שהייתי כמעט בריאה, כי אז לא הרגשתי ככה.)