איך שהזמן טס לי
אפילו לא הרגשתי שכבר 4 בבוקר
ואני יושבת
ושומעת שירים
ועכשיו ברקע יש תסרט היומן
סתם, כי אני פשוט מכורה לסרט הזה
ובחופש הזה אני מתבגרת,
אני יודעת
אני מרגישה את זה
כי אולי סוף סוף
ייפסק הכאסח ביני לבין אחותי
ואולי סופסוף נהיה באמת משפחה קטנה ומאושרת,
כמו שהבטיחו לי בסרטים
איזה סרטים?
הסרטים שאצלי בראש.
ואני מצטערת,
אבל אני פשוט לא יכולה לדמיין אותנו חולקות דברים
למרות שמסתבר שכנראה קראת לי ביומן האישי שלי
וזה פוגע
כי אז תדעי עליי הרבה יותר מדי
ומה עשית עם כל האינפורמציה שכתובה שם ?
ניסית לגונן עליי?
לדאוג שכשאני מסתגרת בחדר אני לא אעשה שומדבר?
לא.
ככה נראלי
ובכל זאת,
איך ידעת ?
וכן, פתאום אני מרגישה את זה בוער בי שוב,
התשוקה לכתוב
כמו שהיה בכיתה ח'
שכתבתי
הלוואי
שהייתי כותבת ככה כמו פעם
כשהייתי מוכשרת באמת
כשידעתי בדיוק מה אני אהיה כשאני אהיה גדולה
אני אהיה סופרת
כמו ניקולאס ספארקס
הלוואי
וזה מצחיק, אולי יום אחד הוא יידע שיש מישהי בישראל שמתה להיות כמוהו
אבל אני בטוחה שיש עוד הרבה כמוני ושהוא כבר חשב על זה לפניי
ולאחרונה אני מהרהרת
בקשר שלנו
ואני חושבת מה אני עשיתי שהרס אותו
לא הרבה,
אבל הרס כזה לאט לאט
ונראלי שזה המיסתורין שנעלם מהר מדי
נהפכנו להיות אחד כל כך מהר
ידענו אחד על השני המון
מההתחלה
כי כנות זה חשוב
אבל זה הורס הרבה בדרך
וכשהייתי קטנה יותר
כמה חשבתי על אחד כמוהו
ועכשיו אני באמת לא מבינה
איך נתתי לזה להיהרס
אני אתחתן איתך.
נכון ?
the notebook
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
happy face:]