אז נראלי שהפעם אני חייבת להודות לך, אלוהים.
אני רוצה להגיד לך תודה על זה שסופסוף הצלחתי לשחרר נשימה
סופסוף הצלחתי להרגיש את שרירי גופי נרפים קצת
ואני מרפה, ומרפה ומרפה..
סוף כל סוף הסתכלתי במראה ולא הייתי צריכה להיבהל
שאוטוטו לא יהיה לי את הזמן לזה
סוף סוף, אני ילדה ששמה זין על הרבה דברים
אלוהים,
אני באמת מוכרחה להודות לך על זה שהפעם לא הבאת עלינו מכה
תודה שהצלת את רותי, שוב.
אני באמת לא יודעת מה היה קורה אילולא היא לא הייתה שורדת,
בזכותך.
תודה אלוהים, שעל אף מכות המצרים שהכת בנו לאחרונה
הורדת מאיתנו לחץ של עוד מוות
הן פיזי והן נפשי.
אלוהים,
הצלת את המשפחה שלי,
אפילו אם זה רק לכמה ימים, שעות או שניות
הצלת אותם מריסוק מוחלט
תישאר איתנו, אנחנו צריכים אותך.
אני לא רוצה לראות את המשפחה שלי מתפרקת לגמרי,
תישאר איתנו ותעזור לי לשמור על האגרטל שלם
רק עוד קצת
רק עוד מעט
אלוהים,
אני לא רוצה לראות שוב את אבא שלי בוכה.
אני ממש מקווה שזו לא הרמה לידי הנחתה
כי אין לי מושג איך נעמוד בזה הפעם.