יש לי שעה
יש לי פחות משעה
בדיוק 40 דקות למען האמת
למחוק כל מחשבה עצובה
ולשים את המסכה של הבן אדם הכי מאושר עלי אדמות.
יש לי פחות מ40 דקות לשפוך על ה"נייר" את כל הזכרונות
ואני עדיין מהרהרת אם זה המקום הנכון לעשות את זה
אם זה לא מקום חשוף מדי כדי לעשות את זה פה
ולאט לאט אני מתחילה לחשוב שזאת עוד אחת מהטעויות שאני
אעשה ב30 דקות האלה
לפני שניה עלתה בי המחשבה
שחבל שאין פה ספיידרמנים למיניהם
את האמת,
שעד שלא ראיתי את הקליפ הזה לא צבט לי באמת הלב
אולי זה רק בגלל השיר
שהזכיר לי נשכחות
"נשכחות"
תמיד אומרים שמה שנועד להיות
יהיה
ואני כמו זקנה בת 60 לוחצת על הזמן
אם זה לא עכשיו אז זה לעולם לא
אבל ...
אני תמיד שוכחת שאם זה עכשיו ..
אז זה לעולם.
וואוו,
לעולם זה הרבה זמן
לעולם
זה לקום בבוקר
לעולם
ולראות את אותו פרצוף
בכל בוקר,
ואותו חיוך חולמני בכל לילה,
ואותה נשיקת לילה טוב בכל לילה
ואותו פרצוף מבוהל
בכל בוקר,
כי מאחרים כבר לעבודה,
ואיך נתנו לעצמו להישחף ככה בלילה..?
ואיך אנחנו כל כך חסרי אחריות?
וזה אותו אבא לכל הילדים[בע"ה]
וזה אותן מריבות כל הזמן
וזה אותו הומור
שבאיזשהו שלב כבר מפסיק להצחיק
וזה אותן דמעות
שהאצבעות שלי יצטרכו לנגב
ואותה אש להצית
בדיוק באותו לב
שנמצא בדיוק באותו גוף
שנראה בדיוק אותו דבר
שמזוהה בדיוק עם אותה הליכה
ואותן נשימות
ואותו הבל פה
ואותן עיניים
שמביטות עמוק לתוך שלי
שזועקות בלי להשתמש ולו במילה אחת
"לעולם".
אבל אז אני נזכרת
ש"יש עוד הרבה אהבות גדולות בחיים."
וכל הפוסט הזה לא שווה יריקה
כל עוד הוא משאלה שלעולם לא תתגשם.
DONT MAKE ME SORRY FOR THIS PIECE OF SHIT.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
happy face:]