כשהתפקידים שלי איתם מתחלפים
ברגעים שאני חשה בצורך לקחת פיקוד
אחרת הספינה שלנו תטבע
ברגעים שהכל נהיה זקן מדי בשבילי
כשאני מרגישה שאני חיה מהיד לפה
כשאני כבר מדמיינת את הזמנים שאני אשלם חשבון חשמל
וטלפון
שאת השנים הכי יפות שלי אני משקיעה במחשבות על העתיד
בדיוק את הזמנים האלה,
אני שונאת
זה גדול עליי,
אני מודה.
אני מרגישה שאתם שני ילדים קטנים ואני המטפלת
אותה מטפלת שאם היא לא תיהיה בסביבה
אתם תיכוו,
או תיפלו,
או תתחילו לריב ולהתקוטט
אותה אחת שברגע הראשון שהיא לא תיהיה בפוקוס
יקרה פה אסון
והנזק יהיה יקר מדי מכדי לתקן אותו.
אני לא אוהבת להיות מטפלת
אפעם לא רציתי להיות
וגם עכשיו אני לא רוצה
תניחו לי,
תלמדו להיות הורים
גאד,
יש לכם גם ככה רק עוד שנתיים עד שאני אקח תצמי
ואברח
ואצא במהירות האפשרית.
כן, אני יודעת שזה לא יקרה
כי שיעבדתם אותי אליכם
ואל העסק שלכם
בקשר שלא יכול להיקרע.
גאד,
אתם תראו שעוד יצא ממני משהו
ואתם תתחרטו שביזבזתם את השנים שיכולנו להיות ביחד
בריבים.
אם היית שואל אותי לפני חצי שנה
איך הייתי עוברת תקופה כזאת בלעדיך,
נשבעת שהייתי עונה לך שהייתי מעדיפה להתאבד
ודווקא עכשיו כשאני חווה אותה,
ואתה לא מבין כמה שזה קשה,
אני רק יכולה לעמוד מולך במחשבות שלי
ולהגיד לך שוב ושוב שהחיים יפים.
באמת שחשבתי שאתה החצי השני שלי
מצד שני,
תמיד אמרו לי שעדיף שאני לא אחשוב
אני מתחילה לחשוב שהם באמת צודקים.
"למעננו ארמון אבנה על ראש הר...
חי למענך,
ומת למעננו
שם, בסרט, זה עבד כן.. די נחמד.
קראי לי שאחזור לאחר יום בו אלך
להיזכר בך כשאבוא אל יום חדש
שתי את ממיימי,
אשתה גם ממימך למען...
מעיינינו יימשך"
המעיין שלנו כבר התייבש ממזמן הא?