יהיה חסר טעם לשקוע עכשיו בשנאה עצמית,

למרות שלרוב האנשים, ואפילו לי קשה להאמין, אני אנושית, ואני עושה טעויות. זה חלק מהעניין.

אולי רק עכשיו אני מבינה עד כמה החשדנות והריחוק שלי היו נחוצים, הכרחיים. מצחיק שחשבתי אחרת.

הלקח החשוב ביותר שלמדתי בחיי היה לדאוג בראש ובראשונה לעצמך. הרי בסופו של יום, כל אדם לעצמו.

אין ספור פעמים אמרו לי שאני מתוסבכת, אבל למען האמת, זה פשוט מאוד. מי שפוגע בי, נפגע כפליים.

מי שמנסה להרוס אותי, נהרס.

אלה לא עקרונות, אלה אמצעי הגנה בסיסיים.

ואתה, סרגיי, לא שונה מאף אחד אחר, אז אל תחכה לתשובה שאתה רוצה לשמוע,

כי אין אדם בעולם ששווה לי להיות אומללה למענו, בוודאי שלא אתה.

עין תחת עין, שן תחת שן.

אל תצפה ממני ליותר מזה.