http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881I know the pieces fit, cause I watched them tumble down. heCopyright 2026 The passenger. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=10078807<div align="right" dir="rtl">אולי מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן באמת המשכתי רק לשקוע. אם אולגה של אז הייתה כמעט בלתי ניתנת לעיכול, הרי שאת מי שאני היום אפשר כבר רק לירוק החוצה. יותר מסוממת, יותר רזה, יותר קיצונית, יותר ענייה, יותר מצולקת, יותר מתוסכלת, יותר אכזרית, יותר תקועה במקום. אבל אז הייתי לבד, ואם אין לך מקום לקרוא לו בית, עדיף שתהיה לך כתף לקרוא לה משענת ולב מלא משקעים למלא ולהזדהות איתו. במקום טוב יותר, אולגה.</div>Thu, 23 Oct 2008 02:06:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=10078807http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=10078807http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=9258776<div align="right" dir="rtl">מישהו זוכר?</div>Tue, 27 May 2008 09:20:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=9258776http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=9258776http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8910773<div align="right" dir="rtl">כימיקלים במוח ודמעות בעיניים. נשברתי אחרי חודש וחצי, ואולי אניאפילו מחכה לאיזו מנת יתר שתגרום לךלזכור שאני נושמת וחיה ושהמוות נושק לי כל לילה לפני השינה ושר לי שיר ערש או אולי ארס. "אל תשנא אותי" לחשתי בשקט, ובעצם התכוונתי ל"אל תעזוב אותי". אל תעזוב אותי להרקב כאן לבד, אל תעזוב אותי ערומה בקור המקפיא, אל תעזוב אותי ללכת לאיבוד בעולם הזר הזה, אל תעזוב אותי לצנוח אל תהומות הקיום שלי. אל תעזוב אותי, ומעולם לא הייתי אמיתית יותר.</div>Sun, 30 Mar 2008 22:10:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8910773http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8910773http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8693913<div align="right" dir="rtl">ולרגע היינו בסך הכלג'אנקיתבת 16 שמזדיינתבדירה קטנה ומצחינה עם מוזיקאי כושל בן 21, ולרגע אחד היינו מי שאנחנו באמת. ולרגע אחד הייתי כל כך אבודה ונטושה בארץ זרה,במציאות זרה עם זהות זרה ובחור זר שרוכן מעליי. וכל כך רציתי לבכות. </div>Sat, 23 Feb 2008 23:56:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8693913http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8693913http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8678768<div align="right" dir="rtl">שוב זו תקופה של גאות בחיי מים רבים שוטפים את חושיי אני נמשכת, והופכת לחיית חושך, למפלצת רטובה לשדון לילה, לפיה הטובה מתוקה ודורסת את האור מכבה וזורמת הלאה, עד העונג הבא עד העונג הבא עד העונג הבא <SPAN lang=HE s</div>Thu, 21 Feb 2008 20:22:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8678768http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8678768http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8667129<div align="right" dir="rtl">הוא שאל ושאל ואני נתתי את כל הטיעונים הכי משכנעים ומלאי כוונה ודיברתי במטאפורות על רסיסי זכוכית ורעידות אדמה וילדים שרצים לכביש,כמו שרק אני יודעת. עם כל הכאב שכרוך בלהודות בזה, אני קשורה ומבוהלת ותוהה איפה עובר הקו הדק בין הנחישות להשפלה העצמית, מתי אעבור את גבולות הטעם הטוב. מתי אהפוך לפתאטיתכמו כל שאר התיכוניסטיות שבורות הלב שמאז ומעולם בזתי להן. מתי מסך הברזל שלי יתנפץ ואני אשמע אותה בוכהכמו באותוערב מסוייט, מתי אני אבכה יחד איתה ומתי נחזור להיות אחת. אני מרגישה אותה נושפת לי בעורף, חסרת אונים ומלאת זעם או תשוקה למשהו אחר. היא מכירה את התסריט הזה בע"פ. </div>Tue, 19 Feb 2008 19:47:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8667129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8667129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8543574<div align="right" dir="rtl">צלקות סגולות על עור בגוון המוות. "מהר יותר, חזק יותר". פעם למילים האלה הייתה משמעות שונה. כמה מהר את שוכחת. </div>Fri, 01 Feb 2008 04:39:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8543574http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8543574http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8391117<div align="right" dir="rtl">"זה כלום." "זה איחור של כמעט ארבעה חודשים, לנה." "אז מה, זה יכול להיות מעוד מאה סיבות אחרות." "אוקיי, בחירה שלך. אבל אם תצא בת, אני רוצה שתקראי לה על שמי." "אוף, אולגה", היא אומרת, מחניקה את הדמעות, "מה אני אעשה? אף פעם לא הייתי במצב כזה." "אל תדאגי, אני אבוא איתך. יהיה בסדר, אני מבטיחה." בואו רק נקווה שזה לא יגמר כמו בפעם שעברה. (ודאמט, תפסיקו כבר להתקמצן על אמצעי מניעה. חיתולים מלאים בצואה ושתן זה לא באמת סקסי כמו שזה נשמע.) נדמה לי שאני עומדת לקרוס תחת כל האחריות שפתאום נחתה עליי. להרגיש לפי פקודה אף פעם לא היה הצד החזק שלי, אבל השנאה העצמית שמתלווה אצלי לידיעה שגרמתי לאדם קרוב להתאכזבחזקה וקשה מידי בשביל שאני אחכה לעצמי. אני לא מסוגלת לסבול את המחשבה שלמישהו היו ציפיות ממני ולא עמדתי בהן. "אל תאכזבי אותי", משפט הקסם. תזכרו אותו. חרדת ביצוע זה משפט של אימפוטנטים, אולגה.</div>Thu, 10 Jan 2008 03:24:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8391117http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8391117http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8377899<div align="right" dir="rtl">כבר לא סופרת את הזמן לאחור. אני עדיין על הרגליים, מי היה מאמין?</div>Tue, 08 Jan 2008 06:33:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8377899http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8377899http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8346952<div align="right" dir="rtl">הייתי מוכנה לתרום כליה רק בשביל לשבור לה עצם עצם ולירוק לה בפרצוף, למחוק מעל פני האדמה כל בדל זיכרון ורגש. כמה תמימה הייתי לחשוב שאני באמת מסוגלת להתגבר על התשוקה לנקום, כמה טיפשה הייתי לנסות לטאטא את הזעם מתחת לשטיח. מחליאה אותי עצם המחשבה, מחליאה אותי עצם הידיעה. ואני כבר חשבתי ששכחתי להרגיש. </div>Fri, 04 Jan 2008 04:51:00 +0200stam_mishehi1@walla.com (The passenger)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=418881&blogcode=8346952http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=418881&blog=8346952