משגעת אותי המחשבה שהוא אמר להן את מה שהוא אומר לי,

משגעת אותי המחשבה שהוא נגע בהן כמו שהוא נוגע בי,

משגעת אותי המחשבה שהוא הרגיש כלפיהן את מה שהוא מרגיש כלפיי,

משגעת אותי המחשבה שהוא דיבר איתן כמו שהוא מדבר איתי,

משגעת אותי המחשבה שהוא התייחס אליהן כמו שהוא מתייחס אליי,

משגעת אותי העובדה שלראשונה בחיי אני בסה"כ עוד אחת ברשימה.

אינטליגנטית יותר, מיוחדת יותר, מעניינת יותר, אבל עדיין עוד אחת.

לא מגיע לו להיות שנוא רק בגלל העובדה שהוא לא נכנס למגירת ההערצה והאהבה החולנית שכולם דאגו לשייף למעני במשך שנים, ולעזאזל, הייתי משוכנעת שזה יעבור ואני אתרגל לזה,

אבל ככל שהזמן עובר העובדות מתנפחות למימדיי ענק ונהיות משמעותיות יותר מיום ליום.

"אבל את לא צריכה להיות הכי הכי, אני אוהב אותך כמו שאת" הוא אמר ואני החנקתי את הדמעות והזעם, כי זה היה הדבר הפוגע ביותר שאמרו לי מזה הרבה זמן. עוד אחת, כבר אמרתי?

ואולי בעצם הבעיה היחידה היא שרק בגיל 16 אני לומדת מה משמעות המילה "קשר רגשי".

אולגה, סתם מישהי.