/ נתן אלתרמן.

"לשם מה קיימים יתושים בעולם?
יתושים, לשם מה קיימים?
מטרידים ועוקצים, דם אדם מוצצים
מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים.
לשם מה הם בכלל קיימים?
יתושים קיימים בשביל צפרדעים
ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים
קיימים הם בשביל הצפרדעים!


לשם מה קיימות הצפרדעים בעולם?
צפרדעים, לשם מה קיימות?
בביצה הן עומדות, מקרקור כבר צרודות
מיתושים מתקיימות וחירוש רק גורמות.
לשם מה הן בכלל קיימות?
צפרדעים קיימות בשביל החסידות
שאותן הן בולעות ועל רגל אחת עומדות.
קיימות הן בשביל החסידות!


לשם מה קיימות חסידות בעולם?
חסידות, לשם מה קיימות?
הן תמיד נודדות, משחיתות השדות,
גם אינן חכמות, רק להרס גורמות
לשם מה הן בכלל קיימות?
חסידות, זה ברור, מביאות ילדים
אשר יהיו אנשים נחמדים.
חסידות מביאות ילדים!


לשם מה קיימים אנשים בעולם?
אנשים, לשם מה קיימים?
הם הופכים עולמות ועושים מלחמות
לשם מה הם בכלל קיימים?
קיימים הם בשביל היתושים
אשר קיימים מדם אנשים!


לכן אל תתגאה אדם
ואל תרבה קושיות.
לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות
ואל תפגע נא ביתוש שעל אפך עומד
יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד"

אני מניחה שיצא לכם לשמוע את השיר הזה, אולי מאיזה מדריך טיולים בטיול השנתי. וודאי נשענתם על הסלע, לעסתם במבה וביסלי וצחקתם עם החברים על המדריך המוזר שכאילו יצא מ'ארץ נהדרת', הגיע ישר משנות ה-40, מה הוא חושב לעצמו בדיוק? אנחנו?! שירה?! סליחה, השירה היחידה שאנחנו שומעים היא בכוכב נולד.

אם כך אכן קרה, הייתי ממליצה לכם לקרוא שוב את השיר אך מנקודת מבט פחות ביקורתית, ואז תראו את החוכמה הגלומה בו.

נכון, כולנו כבר יודעים, חסידות לא מביאות תינוקות. אבל עדיין, אותו הדבר: האיזון הטבעי.

כן, הדבר הזה ששמעתם מהמורה בשעה ששיחקתם איקס-עיגול בשולי המחברת. לדבר הזה חשיבות עליונה. האיזון הטבעי, כשמו כן הוא. המאזן העדין, התלוי על בלימה.  האיזון המופלא והנפלא הזה שהטבע הצליח להשיג, האריות לעולם אינם טורפים את כל האיילות והאיילות לעולם אינן אוכלות את כל העשב. העשב לעולם לא חונק את המקום לשאר הצמחים, מחטי האורנים לא נפרשות על שטח נרחב מדי שמונע מצמחים אחרים לצמוח.

אבל אז בא האדם והרס את האיזון. הוא צד בעלי חיים ללא אבחנה וללא צורך, שתל יותר מדי אורנים (כן, קק"ל), הקים כבישים שהפרידו בין עדרים ובין גדי לאמו.

וכאשר הבין את הנזק, היה זה מאוחר מדי.

ועדיין, ועדיין, אנחנו ממשיכים לזהם ולטנף את העולם. עדיין לרבים לא אכפת. לרבים אכפת מהרגע, מההנאה שלהם כאן ועכשיו. אני רוצה עכשיו כסף, אני רוצה עכשיו כביש, אני רוצה עכשיו מעיל פרווה אפנתי ונעליים מעור. ולא, לא אכפת לי שיערות הגשם הם הריאות הירוקות של כדור הארץ. לא אכפת לי שבעלי חיים סובלים בשביל הבגדים האלה.

כאשר אנשים שואלים אותי למה אני צמחונית, "הרי בני אדם נועדו לאכול בשר, ומה, אני חושבת שאריות צריכות להיות צמחונים?" אני עונה להם שאכן, בני אדם נועדו לאכול בשר.

אבל בני אדם לא נועדו להרוס את כדור הארץ.  בני אדם לא נועדו להכחיד זנים. בני אדם לא נועדו להביא את הכליון על כדור הארץ, ולפי התכניות המרושעות האחרונות, על היקום כולו. (מה מושבות חלל?! קלטתם מאוחר מדי שלא נוכל לחיות פה לאורך זמן? שלמו את המחיר. מגיע לנו)