ההשראה שלי אכן מהספר, אני בכלל לא מתקרבת לרמה שלה. פשוט אני קראתי את הספר וכלכך אהבתי אותו ורציתי עוד אז הוצאתי את זה בסיפור, שגם הסיפור שלי יותר קרוב לכל המציאות שלנו . תהנו.
עינב כבר מהרגע שהיא נכנסה, ספסל לפני הספסל האחורי, היא ידעה שהבנים תמיד יושבים שם, והיא אהבה להיות בקרבתם, תמיד. היא אהבה להיות עם בנים, אבל היא לא אהבה אותם להרבה זמן, כמו שאומרים – מה שבא בקלות, הולך בקלות. וכמו שהיא ציפתה התיישבו בקרבתה רוב הבנים.
"סליחה? אפשר לשבת פה?" מישהי הפנתה את צומת ליבה מחקירת הבנים. עינב לא נראתה מאוד מרוצה מזה, היא גם לא אהבה לחלוק את הבנים עם מישהי אחרת, היא אהבה לפלרטט איתם בלי עוד מישהי מפריעה, אך המישהי הזאת נראתה לה כמו גבר, היא לבשה בגדים גדולים, שיערה היה אסוף בקוקו והיא הייתה שטוחה, עינב לא ראתה בה כגורם מפריע, היא ראתה בה כמו גבר. איך אומרים, היא הייתה אבו – גבר. גם ככה עינב העדיפה שמישהי תשב לידה ולא איזה בן כדי שלא יהיו העדפות על ההתחלה, היא הייתה הבחירה המושלמת לשבת לידה.
"כן, בטח" עינב חייכה ובתוך תוכה שמחה שמחת חיים, עינב תמיד אהבה שהכול מסתדר לה, ותמיד הכול הסתדר לה, כמו שהיא רוצה, היא יצאה לטיול הזה רק בשביל קצת חופש מהילדים שקוראים לעצמם חברים שלה, שהם כל היום היו מרכלים עלייה כמה שהיא זונה וכמה שהיא הייתה עם הרבה בנים.
"איך קוראים לך?" הילדה שאלה.
"עינב, ולך?"
"שקד, נעים להכיר" הן חייכו אחת לשנייה.
=
יונתן כבר התיישב באוטובוס, ספסל ראשון. הוא היה שקוע בתוך הספר חקר שלו, עד שהוא לא שם לב שילדה יפה התיישבה לידו, יונתן תמיד חשב שכל אחת היא יפה, ואף פעם לא הייתה לו חברה, כולם כל הזמן ירדו עליו. הוא הסתכל על הילדה וחייך לעצמו, הוא יידע שעכשיו יש לו התחלה חדשה אז הוא ניסה לעשות רושם וסגר את הספר שלו. הוא נורא התבייש לדבר עם בנות, אז הוא פשוט חייך אליה והיא חייכה אליו בחזרה. נראה היה כי הילדה הייתה בעצמה נורא ביישנית אז הם פשוט הסתכלו אחד על השני עד שהיא הורידה את מבטה.
יונתן אזר אומץ וכמעט דיבר איתה אבל המדריך היה חייב להיכנס לאוטובוס ולגנוב את צומת הלב מכולם, יונתן החליט שזה לא יכול להישאר ככה, שהוא חייב לדבר איתה, לדעת את שמה לפחות, וגם מה היא אוהבת, והוא רצה לדעת הכול על הכול! היא הייתה הראשונה שבאמת ישבה לידו, כל השאר תמיד התרחקו ממנו.
=
המדריך עלה לאוטובוס והציג את עצמו, קראו לו אור. והייתה איתו עוד מדריכה שקראו לה גל. הם הסבירו שהם עולים לכיתה י"ב ושהם התנדבו להדריך את הכיתות העולות ל ט' כי הם אמרו שאלו החניכים הכי טובים, וכולם הריעו להם.
עינב התלהבה מהמדריך, תמיד היא העדיפה גדולים. היא פשוט הוקסמה ממנו וברגע שהילדים שישבו מאחוריה בספסל האחורי התחילו לדבר ולהפריע לו היא מיד השתיקה אותם, אבל הם חזרו לדבר ולא הקשיבו לה.
"ששש.. שקט! מה הבעיה?" עינב שאלה אותם בעצבים.
"הבעיה היא ש... אין בכלל בעיה. מה את רוצה?" ליאור תקף אותה באותו אופן. ליאור היה ילד.. פשוט, ילד. הוא אהב מאוד להצחיק את כולם והוא היה הליצן של הכיתה תמיד. אך, מאז מה שקרה לו. אף אחד כבר לא הסתכל עליו, אף אחד לא צחק ממנו ורצה לצאת לבלות איתו. הוא יצא למחנה הזה בשביל לצאת קצת לבלות.
"יא.. סתום כבר.." עינב אמרה לו, היא לא רצתה לקלל אותו, כי היא רצתה שיהיה לה סיכוי עם כ-ו-ל-ם, גם עם המפגרים שביניהם.
"את יודעת, אתה יכולה להשתיק אותי בקלות אם את רוצה" ליאור אמר לה ועשה עם השפתיים שלו סימן של נשיקה.
"חח כן" היא צחקה, התקרבה אליו, לאט, לאט.. "אבל אני לא רוצה" היא אמרה והסתובבה.
=
אביב ורועי כל הנסיעה דיברו, פטפטו ופשוט זרמו בשיחה שלהם, רועי כבר אמר לעצמו שזאת הילדה שהוא רוצה למחנה, והיא עדיין הייתה בספק, היא הייתה ילדה מאוד לא החלטית וגם בין השאר היא רצתה להכיר עוד אנשים.
"כאב לך?" רועי שאל פתאום אחרי שהשיחה טיפה נתקעה.
"מה, שנפלתי מגן עדן? אויש המשפט הזה כזה.."
"לא" הוא צחק, "דיברתי על העגיל באף שלך" הוא אמר והצביע על הנזם שלה.
"אה" גם אביב צחקה עכשיו "אממ לא, דווקא לא ממש" היא חייכה אליו.
"ולך, כאב?" היא שאלה וסימנה לו כשהיא הוציאה לו לשון, באותו רגע הוא כל כך רצה לנשק אותה אבל הוא יידע שהוא לא יכול, כי הוא לא יידע מה תהיה תגובתה.
"אממ כן" רועי צחק והראה לה את העגיל בלשון "אבל הייתי ילד טוב ולא בכיתי. אחר כך ישבתי בחוץ להירגע על סיגריה"
"אתה מעשן?" אביב שאלה אותו וחייכה לו חצי חיוך שלא הראה אם היא אהבה את זה או לא.
"כן, למה? את לא אוהבת שמעשנים לידך מתוקה?" רועי ניסה בכל זאת להדליק אותה.
"אני דווקא אוהבת, אני אוהבת בנים מעשנים" היא חייכה אליו את החיוך המתוק הזה שלה.
"אז אני בדיוק בשבילך" הוא אמר ובעצם במילים האלו התכוון שהיא בשבילו.
"כן, אה?" היא אמרה לו ובתוכה ידעה שהוא כבר שלה. אחד-אפס לה וכולם תכף יפלו בידה והיא תוכל לבחור רק את מי שבא לה.
מקווה שאהבתם , 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
