http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215heCopyright 2026 הכול התחיל בקיץ... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8726209<div align="right" dir="rtl">אז ככה, כמו שרובכם יודעים, אני קוראת קבועה בבלוג "רק ידידים", והתפרסם שם פוסט חשוב במיוחד, שאני ממש רוצה שתקראו ותנסו לעשות כל מה שאתם יכולים בשביל לעזור, אז הנה הקישור. [= אני ממש מקווה שקראתם, (: 3&gt;</div>Fri, 29 Feb 2008 16:22:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8726209http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=8726209http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8642983<div align="right" dir="rtl">סוף סוף, אה? P: נאאאאמ, מישיXD , אני ממש מחכה לעיצוב שלי, הנה האייסיקיו שלי = 261477506 , תיכנסי ותשלחי לי אותו, תודה רבה רבהD= תהנננו. &lt;פרק 4&gt; מיקה ישבה לבדה ספסל לבד, כשלפתע היא ראתה מישהו מתקרב אליה, הוא היה לבוש מגניב, אבל לא היה לה כוח לאנשים אחרי שאימא שלה עצבנה אותה על הבוקר והוא בא והתיישב לידה. "סליחה?" היא הסתכלה עליו. הוא הרים את ראשו מהנגן MP4 שלו. "סולח" הוא אמר ומיד חזר לעניינו. "מי הרשה לך להתיישב פה? לידי?" היא שאלה בזלזול. "אני" הוא ענה תוך כדי שמיעת המוזיקה, הוא שמע מוזיקה שלא מצאה חן בעיניי מיקה. "אתה מוכן להנמיך, בבקשה?" מיקה חייכה לו חיוך מזלזל, הוא בא לענות לה כששני אנשים באו והתיישבו לידם וקטעו את דיבורו. "עמית, עד שמצאנו אותך" נופר אמרה תוך כדי התיישבות.</o:p</div>Sat, 16 Feb 2008 01:59:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8642983http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=8642983http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8493319<div align="right" dir="rtl">אנשים!? יש פרק חדש! = איזה כיף = אבל קצת לפניו ואני ממש מקווה שתקראו את כל החפירות של עכשיו: * הסתפפרתי! [אני יודעת שזה לא מעניין אותכם אבל לא אכפת לי!] * בקשר לתגובה שכתבו לי פוסט קודם: ללא שם , 19:39 8/1/2008: אממ הזאתי שאוהבת בנים מעשנים ומסובבת את כולם דומה קצתת.. אממ.. לך! אז את האמת? לא אכפת לי ממה שאומרים, רק נורא חשוב לי שמי שכתב את התגובה הזאת יקרא את התגובה שלי אליו: הכול התחיל בקיץ..(האתר שלי) , 18:19 10/1/2008: אאאמ זאת מחמאה? ואם כן אז תודה (:האמת שכולן באישזהו צד דומות ליP:ובנוגע אליך:אממ הזאתי שמכירה אותי וכותבת לי תגובה בעילום שם כי היא מפחדת ממני דומה קצתת.. אממ.. לך! זהו בעיקרון. אני מקווה שכולם קראו, סורי על העיכוב והנה לכם: &lt;פרק 3&gt; <S</div>Fri, 25 Jan 2008 13:01:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8493319http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=8493319http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8374153<div align="right" dir="rtl">אממ בקשר לתגובה על הספר של ליאת רוטנר "קיץ אחד ביחד": ההשראה שלי אכן מהספר, אני בכלל לא מתקרבת לרמה שלה. פשוט אני קראתי את הספר וכלכך אהבתי אותו ורציתי עוד אז הוצאתי את זה בסיפור, שגם הסיפור שלי יותר קרוב לכל המציאות שלנו . תהנו. &lt;פרק 2&gt; עינב כבר מהרגע שהיא נכנסה, ספסל לפני הספסל האחורי, היא ידעה שהבנים תמיד יושבים שם, והיא אהבה להיות בקרבתם, תמיד. היא אהבה להיות עם בנים, אבל היא לא אהבה אותם להרבה זמן, כמו שאומרים – מה שבא בקלות, הולך בקלות. וכמו שהיא ציפתה התיישבו בקרבתה רוב הבנים. "סליחה? אפשר לשבת פה?" מישהי הפנתה את צומת ליבה מחקירת הבנים. עינב לא נראתה מאוד מרוצה מזה, היא גם לא אהבה לחלוק את הבנים עם מישהי אחרת, היא אהבה לפלרטט איתם בלי עוד מישהי מפריעה, אך המישהי הזאת נראתה לה כמו גבר, היא לבשה בגדים גדולים, שיערה היה אסוף בקוקו והיא הייתה שטוחה, עינב לא ראתה בה כגורם מפריע, היא ראתה בה כמו גבר. איך אומרים, היא הייתה אבו – גבר. גם ככה עינב העדיפה שמישהי תשב לידה ולא איזה בן כדי שלא יהיו העדפות על ההתחלה, היא הייתה הבחירה המושלמת לשבת לידה. "כן, בטח" עינב חייכה ובת</div>Mon, 07 Jan 2008 18:24:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8374153http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=8374153http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8242824<div align="right" dir="rtl">פרק 1 אנששששששששששים (: גידו את דעתכם בסופו! :] אני ממש מקווה שתהנו ושתאהבו את הפרק בפרט ואת הסיפורבכללי =] &lt; פרק 1 &gt; "את בטוחה שאת רוצה ללכת למחנה הזה?" דבורה נכנסה לחדר של מיקה. "כן אימא, אני בטוחה וזהו" מיקה קיפלה את הבגדים שלה לתוך התיק הגדול שלה, לא היו לה אף פעם הרבה בגדים, אבל את כל הבגדים שהיו לה היא לבשה כי את כולם היא אהבה, אימא שלה תמיד קנתה לה מה שהיא רוצה ואף פעם לא העיזה לקנות לה משהו ללא רשותה. "טוב בסדר מיכל.." היא התחילה להגיד אך מיקה קטעה אותה. "מיקה, אימא! מיקה! זה לא קשה לקלוט.." מיקה התעצבנה והנידה בראשה. "אחרי 4 שנים היא עדיין לא קולטת" היא מלמלה לעצמה. "אני מצטערת, מיכ.. מיקה. את יודעת שזה קשה לי, בכל זאת אני אימא שלך, אני בחרתי לך את השם ואת בחרת לשנות אותו" היא אמרה ועל פניה נראה עצב קל. "את רואה למה אני רוצה ללכת? אני מרגישה חנוקה! כל דבר שאני עושה את מזכירה לי שאת אימא שלי ושאת מחליטה בשבילי" מיקה ענתה בעצבים וסגרה את המזוודה שלה. דבורה שתקה. "שבועיים מחוץ לבית, איזה כיף!" מיקה המשיכה. <P</div>Fri, 21 Dec 2007 16:00:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8242824http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=8242824http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8161287<div align="right" dir="rtl">אוקיי אז אממ לא היה לי הרבה מאוד מה לכתוב עוד בסיפור הקודם אז אני חושבת שאני ישהה אותו לכמה זמן, אולי אפילו לא אמשיך אותו אבל בינתיים - הוא מושהה. התחלתי לכתוב סיפור חדש, יש לי את התיכנונים, מי הם הילדים ומה האופי של כל אחד אז רציתי לדעת אם לעשות לכם פוסט על האופי של כל ילד או שפשוט לתת לכם להבין מהסיפור? אז תכתבו לי על זה בתגובות. ולסיפור החדש קוראים מחנה הקיץ. לא יהיה פוסט תמונות על הדמויות כי חיפשתי מעט תמונות ואני מעדיפה לא להסתבך כי לכל אתר יש זכויות. אמממממממממ זהו? אה עוד משהו, בקשר לפוסט הקודם! * נתנו לי מידע שגוי, זה לא נכון שהיא הייתה איתו. * ב'הייתה' לא התכוונתי לשכבה אלא להתנשקה ואולי עוד דברים אהמ. * ואנשים, מה אכפת לכם מה אני עשיתי? מי שרוצה, ישאל אותי ישיר ולא בבלוג. תודה רבה 3&gt; ותענו לי על השאאללה אנשים ^^ [ בקשר לפוסט דמויות - אופי ] [: אנונימית, 3&gt;</div>Tue, 11 Dec 2007 01:10:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8161287http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=8161287http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8076204<div align="right" dir="rtl">אני באתי לכתוב פרק עכשיו, באמת. כי מגייעעע לכם D: אבלל מה ? בדיווק אמרוו ליי .. שהילדה הכיי מטוננפפת בשככבה - הייתה עם מי שאני רוצה [ רוצצצה ! לא אוהבת! לא דלוקה! ר=ו=צ=ה ] וזה דיי מבאאאאס , ומגעעעעיל . @ והרבה דברים. אאאאאז אין לי ממש השראאאאה כרגעעע =/ סלייחה. ובאמממממת, אני מצטטטערת, את הסיפור אני כותבת בשביליי, ואםם אתם נהנים? אזז השגתי עווד משוו .. אבל אם מעצבן אותכם כל הקטטטע , אתם לא חייבים לקרווא. 3&gt;</div>Sat, 01 Dec 2007 21:59:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=8076204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=8076204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=7953676<div align="right" dir="rtl">סורי אנשים אבל אני חייבת לפרסם את זה! כל כך!!! תגיבו [= ערססססססססים על כל ערס יש ערס בכיר יותר . או במילים אחרות , על כל אבי יש ציון , על כל ציון יש רחמים , ועל כל רחמים יש דודו . כל ערס התנסה בסיגריות מתישהו, נחנק - אבל בכל זאת המשיך בשביל הפוזה . כל ערס מודרני לובש "billabong" ו-"Diesel" , ליציאה עם החבר´ה - [ שגם הם ערסים,כמובן ] . לכל ערס יש את תנוחת הקוסם בלקסיקון – מה שאומר : "אני גומר ואת נעלמת" . כל ערס רציני שקורא את זה - מחייך לעצמו ואומר : " וואלק כפרה זה אני בדיוק " ת = ש = ב =ע !# לכל ערס - יש את "נאום הצ´חצ´חים" , סטייל : מה בחורה נחמדה כמוך , עושה בתוך מוח מלוכלך כמו שלי? ואני אומרת ?! נו באמת . לכל ערס מצוי , אין בעיה לתפקד ביותר - ממערכת יחסים אחת - לצאת סבבה, עד שזה מתגלה . ערס הוא בן אדם שמציק לאנשים - בלי להכיר אותם , ובלי שהם יפנו אליו - או יעשו לו משהו רע . אפילו ערס אינטליגנט , לא ישים לב שכל המכרים שלו , מנצלים אותו - כדי שיהיה להם "גב" . לערס לא תהיה כל בעייה , לנתק מערכת יחסים - בגלל שהחברים שלו חושבים - שהבת זוג שלו היא כונפה , גם אם היא לא . ערס מו</div>Sun, 18 Nov 2007 21:16:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=7953676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=7953676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=7929533<div align="right" dir="rtl">קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו ממממש מצטערות על האיחור , עכשיו עם החצי שביטה הזאת קשה למצוא שידרה עמידה ואין כלכך זמן לכתוב אפילו רבע פרק . אבל השתדלנו והנה הוא.. פרק 24 (: שוב סליחה רבההה .. אווהבות מלאמלא אנונימית והשוטפה 33&gt; הסתכלתי על הרגליים שלי, אמרתי לעצמי שאיך שאני מגיעה הביתה אני מורידה את הלק המזעזע הזה מהרגלים, כשהרמתי את ראשי בדיוק הספקתי לראות בשקיפות של המראה אותם יוצאים ביחד מהתא הלבשה, ביחד. מהר רצתי למדף איפה שכל החזיות במבצע שעמד מאחורי המראה כדי שהוא לא יראה אותי.. ניסיתי לראות אם הם כבר עברו אותי אבל לא ראיתי אותם בשום מקום. שמעתי קולות של 2 אנשים מתקרבים, מייד זיהיתי שזה הם ! "ניראה לך שיש להם את החזייה הזאת גם בשחור?" שמעתי את דנה אומרת אדם: "אין לי מושג תשאלי אותם מה אני יגיד לך" הוא אמר.. שיט הם ממש קרובים ! דנה: "הנה אולי זאתי עם הלבן יודעת, דקה" מה ? לבן ? הם התכוונו אליי! מה אני יעשה ?! בדיוק כשבאתי לברוח משם מישהו תפס אותי בכתף וסיבב אותי, זאת הייתה דנה. דנה: "סליחה יש לכם את החזייה הזאת בשחור?" הסתובבתי ובלית ברירה המבט שלי ו</div>Thu, 15 Nov 2007 21:17:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=7929533http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=7929533http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=7780816<div align="right" dir="rtl">עם טיפה איחור, המון מאמצים ושיתוף פעולה(: פרק מפפפפפפפנק. D= &lt;פרק 23&gt; מהר התנתקתי והעפתי לו את הכאפה של החיים שלו , ולחשתי לו באוזן "לך להזדיין יא בן שרמוטה מזדיינת". "מה?" הוא אמר לי . הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו "אדם מאמי תקשיב, 'דפוק וזרוק'? זה לא בלקסיקון שלי. אתה לא תדפוק אותי , תלך לזיין מישהי אחרת ותחזור אליי" דיברתי כל כך לא יפה , בחיים שלי לא אמרתי למישהו משהו בסגנון הזה. "קורל, אני לא חייב לך שום דבר, לא רוצה אל תתנשקי איתי, זה הכול. אני חייב לך משהו ? לא" הוא אמר והסתכל עליי במבט שאומר הכול , שאומר שבשבילו זה כן היה 'דפוק וזרוק'. "אה ועוד משהו , פעם הבאה שאת מתכוונת להעיף לי כאפה כזאת אני יזיין אותך מכות" הוא חייך, חיוך שמח, אבל בתוך החיוך היה מוסתר פספוס, הוא פספס, אותי. כל כך כעסתי עליו, חייכתי לו חיוך צבוע ומיד אחר כך הסרתי אותו ממני. הסתובבתי ובאתי ללכת, הוא תפס אותי בידי. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Aria</div>Sun, 28 Oct 2007 19:03:00 +0200cignh01@walla.com (הכול התחיל בקיץ..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=413215&blogcode=7780816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=413215&blog=7780816