הכול התחיל בקיץ..

קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו ממממש מצטערות על האיחור ,

עכשיו עם החצי שביטה הזאת קשה למצוא שידרה עמידה ואין כלכך זמן לכתוב אפילו רבע פרק .

אבל השתדלנו והנה הוא.. פרק 24 (:

שוב סליחה רבההה ..

אווהבות מלאמלא אנונימית והשוטפה 33>

הסתכלתי על הרגליים שלי, אמרתי לעצמי שאיך שאני מגיעה הביתה אני מורידה את הלק המזעזע הזה מהרגלים, כשהרמתי את ראשי בדיוק הספקתי לראות בשקיפות של המראה אותם יוצאים ביחד מהתא הלבשה, ביחד.

מהר רצתי למדף איפה שכל החזיות במבצע שעמד מאחורי המראה כדי שהוא לא יראה אותי..

ניסיתי לראות אם הם כבר עברו אותי אבל לא ראיתי אותם בשום מקום.

שמעתי קולות של 2 אנשים מתקרבים, מייד זיהיתי שזה הם !

"ניראה לך שיש להם את החזייה הזאת גם בשחור?" שמעתי את דנה אומרת

אדם: "אין לי מושג תשאלי אותם מה אני יגיד לך" הוא אמר.. שיט הם ממש קרובים !

דנה: "הנה אולי זאתי עם הלבן יודעת, דקה"

מה ? לבן ? הם התכוונו אליי! מה אני יעשה ?!

בדיוק כשבאתי לברוח משם מישהו תפס אותי בכתף וסיבב אותי, זאת הייתה דנה.

דנה: "סליחה יש לכם את החזייה הזאת בשחור?" הסתובבתי ובלית ברירה המבט שלי ושל אדם הצטלב.

אדם: "קורל ?? מה את עושה פה ?"

אני: "בדיוק מה שאתה עושה פה.. או שבעצם.. לא בדיוק!!"

אדם: "מה?! על מה את מדברת? מה את רוצה?!"

אני: "שאני באתי לפה לקניות, לא כדי להתחרמן בתאי מדידה! וחתיכת בן זונה, אעלק ידידה לשעבר הא?! ידידה בתחת שלי!"

ראיתי שקארין יצאה מהתא שלה ובאה לכיוון שלנו.

אדם: "בואנה קורל, חבל עלייך! אל תסתבכי איתי! אני יכול לעשות לך ת'מוות אם בא לי!"

אני: "טוב .. מה שתגיד, קארין בואי לפני שהוא יעשה לי משהו" אמרתי בזלזול ומשכתי אותה לכיוון היציאה.

קארין: "רגע קורל! קורל! אני עוד צריכה.."

פתאום נשמע צפצוף, נבהלתי. הסתכלתי מצדדי ולא ראיתי אף אחד.

הסתכלתי בבהלה על קארין וראיתי בידיה 2 חזיות. הבנתי שהזעקה מצפצפת בגללנו..

יאוו איך הדברים האלה תמיד קורים לי, מה אני יעשה עכשיו ?!

עזבתי את היד של קארין ויצאתי בלעדיה, לא יכולתי להסתכל עליהם עוד. חיכיתי לה בחנות שליד עד שהיא שילמה.

"מה זה היה?" היא שאלה אותי כשראתה אותי ובידה השקית עם החזיות.

"זאת שהייתה איתו.. היא חברה שלו , זונה שלו.. או משהו כזה! והוא שיקר לי! הוא כל כך .. כל כך.." הסתכלתי על הרצפה, לא מצאתי את המילה.. "זבל."

"אה זאת שסיפרת לי עליה שהייתה איתו אתמול?" קארין קישרה בין הדברים.

"כה, בדיוק" עשיתי פרצוף עצוב אבל עדיין החזקתי מעמד ולא בכיתי, כל השעה אחר כך שהסתובבנו הייתי עם פנים נפולות ולא היה לי מצב רוח אז העדפנו לחזור הביתה.

סידרתי כל מיני דברים למחר , קלסר, קלמר, יומן .. מערכת שעות. מחר? היום הראשון של הלימודים בברנר. שמעתי שכל הגדולים בוחנים אותך, ממש כאילו את איזה קוף לתצוגה בגן חיות. אני מקווה שיהיה בסדר.

סידרתי יפה את כל השוקולדים שאני וקארין קנינו לנטע , מחר יש לה יום הולדת. והלכתי לחדר של יובל, החלטנו ביחד שנעזור אחד לשנייה להחליט מה לובשים מחר. עשיתי לו כל מיני תצוגות של ג'ינסים וחולצות בית ספר , ויש לו מזל שיש לו טעם טוב כמו שלי. אחר כך הוא עשה לי ותוך שנייה מצאנו מה הוא יילבש! [:

"יובל אני חייבת לציין שיש לך אחלה טעם בבגדים, כולן יאהבו אותך, אבל אל תשכח! אתה של קארין בלבד!" צחקתי עליו, מסכן. לו יש חברה והוא לא יכול לעשות מה שבראש שלו. חוחה.

"מותק, אני הולך לישון אז די לזיין לי את השכל" הוא כזה חנון! אני חולה עליו!

"אני יכולה לישון איתך?" חייכתי ולא יכולתי לא לצחוק! "בבקשה???" עכשיו כבר התפקעתי מצחוק.

"עופי מפה כבר.. !!" הוא צעק עליי וסגר את הדלת, כשאני בחוץ.

"לילה טוב!!!!" צעקתי לו.

"בוקר טוב קורלי, תתעוררי. היום הראשון של הבית ספר, מתרגשת?" אימא שלי נכנסה לחדר.

"אימא די אני כבר לא בכיתה א' . אני לא מתרגשת, אולי קצת אבל לא יותר מדי" אמרתי לה ישנונית.

"טוב אז יאללה לקום, השעה כבר רבע לשבע. עוד חצי שעה אתם יוצאים לתחנה, תזדרזי" היא אמרה ויצאה.

התמתחתי לי והתעוררתי, פתחתי את הטלוויזיה על MTV כמובן והתארגנתי.

אחרי שסיימתי להתארגן יצאנו אני ויובל לתחנה שהיא בעצם מול הבית שלנו. ועלינו לאוטובוס שהגיע אחרי 10 דקות. אני והבנות התיישבנו מקדימה, מה לעשות? ט'ניקים. והבנים בשיא ההתלהבות ישבו מאחורה.

הגענו לבית ספר, עדיין לא ממש הכרנו אותו. אני וקארין כבר נתנו לנטע את השוקולדים והבלונים והיא התלהבה רצח !

התחלנו להיכנס לבית ספר ושמתי לב שקארין כל הזמן מסתכלת על משהו ולא הבנתי על מה. עד שקלטתי שהיא מסתכלת על.. על..

"אדם?!" צעקתי קצת בלי כוונה.

"קורל.. שקט.. הוא עם חברים שלו" היא לחשה לי.

"לא לא! הוא עוקב אחריי !!!" התעצבנתי והלכתי לכיוונו. נטע וקארין באו אחריי שאני לא יעשה לו כלום בטעות, או בכוונה.

"אדם מה אתה חושב שאתה עושה?? למה אתה עוקב אחריי?? תעזוב אותי כבר! רד ממני, אין לי כוח אליך! אתה כבר לא מזיז לי כלום! ת-ב-י-ן" צעקתי עליו , והוא היה עם עוד 2 חברים שאני לא מכירה.

"קורלי מאמי, אל תדברי אליי ככה אני יעיף אותך קיבינימאט! אני לומד פה! ל-ו-מ-ד" הוא ענה לי בתקיפות גם.

"לא, לא, לא, לא, זה לא קורה לי.." התחלתי למלמל לעצמי.. לא.. לא הוא!!

יופי. עכשיו גם היום הראשון שלי בבית ספר נהרס! שונאת אותו! למה הוא בכלל נכנס לי לחיים?! למה?!

החברים שלו צחקו עליי, יופי איזה יופי .. אחרי שכבר התרחקנו מהם ראיתי שהוא מספר להם איזו שרמוטה אני ואיזה זונה ולא יודעת מה עוד! רציתי לבכות! עכשיו גם יצא לי שם של שרמוטה. לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קארין ונטע ניסו לעודד אותי.. לא כל כך הצליח להם אבל מילא. / :

הגעתי לכיתה, 10 דקות עם המחנך, הוא חילק לנו משהו ואמר שהוא רוצה להציג 2 ילדים שלא היו באותו יום ט'ניקים וסתם היה לי מעניין לראות אותם. הסתכלתי וראיתי מישהו חמוד שקוראים לו אביב, ככה המחנך אמר לנו. ומישהי שקוראים לה דנה. הסתכלתי לראות מי זאת. וקלטתי. קלטתי אותה.

דנה .

מקוות שאהבתם (: