חיבוקים עושים נעים כשקר
חיבוקים לא עולים הרבה, אז אל תתקמצן |
 כינוי:
גמני אוהבת חיבוקים בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
עוד חיבוק.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת, זה חיבוקים (כפי שאתם שמים לב, רוב הבלוג מעוצב על פי זה).
אתמול היתה הפעם השנייה שנפגשתי איתו. שנפגשתי עם איתי. בפעם הראשונה, גלשנו על רולרבליידס בנמל,
ובאיזושהי נקודה, פשוט נעמדנו שנינו, והתחבקנו קרוב לשעה (גם על חלק מזמן השקיעה).
אני לעולם לא חשתי במישהו רוצה אך ורק חיבוק ממני. החיבוק היה כל כך חם ואוהב, בלי שום דבר מעבר לזה.
לעיתים היה חלש, לעיתים האחיזה נהייתה הדוקה. לעיתים הלחיים שלנו נצמדו, ולעיתים הונחו על הכתפיים.
כשחום גופו התפזר עליי, כשהנשימות שלו הורגשו בכל רגע, לעיתים קלות ולעיתים עמוקות עד מאוד.
הידיים שלו טיילו לי על הגב, מידי פעם מלטפות ומידי פעם נצמדות.
אני לא יכולה לתאר לכם כמה אושר התמלאתי באותו הרגע.
זה לא היה רק אפוף באושר, אנרגיות עצומות חלחלו, לא הפסקתי לחייך. לא יכולתי.
לא רציתי. רציתי להיות רק שם. להעביר איתו שעות ככה. אבל הזמן עושה את שלו, ואני הייתי צריכה לחזור הביתה.
קבענו בטלפון שאבוא שוב (מה שהיה אתמול). התחבקנו. "כרגיל". אבל הפעם.. הוא הרטיב לי את הכתף.
כשהרגשתי את זה, הרגשתי שהוא בעצם סומך עליי בפתיחותו.
אני כל כך אוהבת חיבוקים, שזה לא יאמן.
חיבוק חיזוק, חיבוק של בוקר, חיבוק של אושר, חיבוק של עצב, חיבוק של אהבה,
חיבוק של גאווה, חיבוק של תמימות, חיבוק של שתיקה.
ומה איתכם? 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
