מה שיש לאיש שלג להגיד..

אני חושבת שזה היה הופך הכל להרבה יותר סגול..

הוו העיקר שעכשיו אני יכולה להגיד "אני את הבגרות שלי בערבית בע"פ ובערבית בכתב ובהיסטוריה כבר עשיתי!" הללויה.

שמחה והילולים..

ריקודי הורה עד אור הבוקר..

ומיץ שקדים בקצפת ללא הגבלה..

הידד!

(הם רוקדים הורה..כמו שהבטחתי..) קרדיט ליעל על העיניין של ההורה..

אני עייפה וגלמודה..

אבל היי, עשיתי בגרות בהיסטוריה..

אם זה שווה משהו..

~אחרי בדיקה של לא יותר מחצי דקה~

לא. זה כנראה לא שווה כלום.

אפילו האמריקקים לא רוצים בבגרות שלי.

נו מילא.

יהיה עם מה להתחמם בלילות הקרים.

אז זה אומר שאני אצטרך לקחת את זה איתי לבוסטון?

הו. חבל.

למה אני מדברת לעצמי?

בעצם כותבת לעצמי..

ולמה אני משתפת אתכם?

כלומר, את שאר הפיצולים שלי..

כנראה שמאותה סיבה בדיוק.

בדיוק ראיתי פרסומת לערוץ ההיסטוריה.

כן טוב גם אני חשבתי שזה חולני שיש כאלו פרסומות..

אבל תראו את הצד החיובי- זה מצחיק!

"סובל מבעיות שינה? שותה המון קפה?"

נו מן הסתם..קפה גורם לבעיות שינה טיפשים!

"אתה כנראה לפני בגרות בהיסטוריה.."

אהמ..לא?

למרות שזה נחמד לגחך כן אני מגחכחת ולהגיד "לפחות אני את שלי עשיתי" לפחות פעם אחת..

אולי אני אלך לישון?

אני חושבת שכן..

טוב רמת הפוסט לא הולכת בכיוון הנכון.

שהוא כלפי מעלה. או למטה?

טוב היא בכל מיקרה לא הולכת לשם מקום..

מקסימום שוכבת איפהשהו מוזנחת עם בגדים זולים..

חבל. היא הייתה מבית טוב.

לילה טוב. או אפילו סתם לילה.

חם כל כך..

ויתושים עוד יותר..

הוו כל הסבל שלי בחיים מסתכם בחייה אחת וכמה מעלות יותר..

והאינטיפדה וקטיושות וחדשות והמשקל שלי והכלים במדיח וחברת ההובלות..אבל זה זניח..

בקיצור, תישנו כי איכשהו בבוקר מישהו כבר ימצא תירוץ להעיר אתכם מוקדם..

שלכם,

עדי, הבוגרת היסטורית.

כמו שכבר אמרתי לכמה אנשים, אני שוקלת קפיצה מהחלון של החדר שלי.

הוא ממוקם בקומה השנייה ומתחתיו ערוגת גינה שמכילה:עץ תפוזים סיני, כמה שיחים מעוצבים, ואיזה שיח פרחים סגולים ארוכים מוזרים כאלו..

בקיצור- אידיאלי.

קפיצה ממנו לא תהרוג אותי, אבל תזכה אותי באשפוז פסיכיאטרי במחלה סגורה לחודש לפחות עם פסיכולוג צמוד..

ויש גם אפשרות נהדרת שאני אשבור יד אחת, ככה שאני ממש אצא מורווחת !

וכמו שאומרים, "שתי בגרויות בקפיצה אחת" הידד!

אני מניחה שאין בלוגר שלא מכיר אפילו לא קצת את "אל באנדי" או בכינויו הנוכחי "ארנב רוסי".

ובכן הרוסי/אוקראיני (אני לא באמת יודעת..) הזה נפלא!

כמה חולני שזה נשמע שאני מהללת מישהו שחייו דכאוניים ומסכנים אפילו יותר משל חתולת הרחוב שמסתובבת אצלי בחצר ומיללת כאילו אין מחר(מה שלגביה-בהחלט הגיוני..),

אבל אני בהחלט חושבת שהמצאתו של הבן אדם הזה היא נהדרת.

כתיבה בצינית מרוהטת למשעי עטורה בכישרון מצחיק עד דמעות..

נכון, הוא שוביניסט, שתמצית חייו היא דברים שאני לא אמורה לדעת מהם עד לגיל המתאים, ועל כך כעיקרון אני אמורה לשסע בו את אותה חתולת רחוב הנזכרת למעלה..

אולם, הוא מתהדר בשני יתרונות שמצילים אותו מכאב ראש של יללות בלתי פוסקות להלן,

1. הוא יוצא ברית המועצות לשעבר (שוב עמכם הסליחה כי אני לא יודעת לגמרי מה המוצא..והבנתי שזה לא לעיניין לקרוא לכולם רוסים..)-כן כן רבותי לדעתי הצנועה להיות אחד כזה זה יתרון מטורף! אין דבר יותר טוב מהאנשם האלו. (כל אחד והסריטה שלו..והיות ויש לי פיצולי אישיות....)

2. (והכי חשוב) אין דבר שאני יותר מעריכה מציניקן מוכשר. למרות כל מה שחושבים צינית היא שפה קשה ללימוד ומי שדובר אותה טוב זוכה אצלי להערכה רבה..

בקיצור,

כולי הערכה והתפעלות, סגידה עיוורת וכיוצא בזה..

כן ראינו את הדיבוק.

לא עוד לא עיקלתי.

כן זה היה מדהים.

לא לא הבנתי הכל.

כן הם היו מוכשרים.

לא זה לא היה דומה.

כן אמרו משפטים שלי.

לא היו רק זקנים מגניבים.

כן נהנתי.

שלכם,

זאת שקיבלה הינהון מרינה ירושלמי..כבוד.

~מישהי שדיברה על הכלב שלה שאני הולכת לשמור עליו בשבועות~ :"אם הוא יפול במדרגות זה לא נורא..הוא יקום"

~חושבת לעצמי~: "ואם הוא לא.."

~אותה אחת באותה שיחה..~ :"ואני משלמת לך על זה שיהיה ברור! אני לא רוצה בכלל לשמוע!"

~שוב חושבת לעצמי~ : "אהה..כאילו חשבת שאני אגיד שזה בהתנדבות? אופס.."

א': "טוב אני לא רוצה להפריע לך עם היסטוריה.."

אני: "את לא מפריעה! זה היסטוריה שמפריעה לי.."

א': "נוו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה הא?"

אני: "אור..יותר בכיוון של פנס..ליזר כזה קטן שעושה צורות ליתר דיוק.."

~דיברתי על משהו לא זוכרת מה..~ סבתא: "בגלל זה אני אוהבת אותך.."

אני: "נו ידעתי שאחרי כל כך הרבה שנים בסוף תמצאי משהו לאהוב.."

קרה הרבה יותר מידי- "ואז אמרתי לה ש.."

"טוב עדי, זה לא מעניין.."

שלכם, עדי שלומדת להיסטוריה-ולא נהנת מזה..