http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837רק אלוהים (ויעל) יודעים איפה הייתי..heCopyright 2026 Mrs. snow. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/37/78/40/407837/misc/14560884.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=11347383<div align="right" dir="rtl">What I do is stupid What i do is wierd What I do is dumb What I do is funny What I do is annoying What I do is boring What I do is BS What I do is who I am ?and why do YOU care What I do is none of your business What I do is my choice What I do is mine not your's So don't give me that look that says "you're stupid" cuz who are you to judge? no one I try not to judge you, so don't you dare to judge me I am whoever I want to be and that's perfectly FINE just shut up. no really</div>Tue, 27 Oct 2009 03:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=11347383http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=11347383http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10735158<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן הא? כן גם לי זה מרגיש ככה.. אני חושבת שזה תלוי בצורך שלי יותר מכל דבר אחר.. וזה לא שלגמרי הסתדרתי אבל לא היה לי צורך לשים את זה באינטרנט. אז איפה אני הייתי בסדר פסח? בבית. עם הבסא והסבתא והדודים מדרגה שלישית והבת שלהם בת השמונה וחצי חודשים, והחברים. מה שלא סיפרתי לכם זה שאני גרה בבוסטון.. בקיצור היה חג בהחלט שמח ואפילו כשר! בעיקרון אין לי מה לומר. ממש לא. חוץ מזה שאני מקווה שאני אתקבל ל-needs improvment ולא אכפת לי שאין לכם מושג מה זה. בקיצור כמו שאמרו כבר לפני- חדל קשקשת ברשת. אז רק לפני שאני אסיים אני רק רוצה להגיד שזאת אולי הפעם האחרונה שאני אכתוב אז.. היה נעים. אוהבת המון! אני, שיודעת רק מילות קישור.</div>Sun, 12 Apr 2009 15:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10735158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10735158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10421717<div align="right" dir="rtl">כן, יש לי נשירה. אבל לא של שיער, אלא של חלקי גוף לדוגמאת אוזניים, אף, אצבעות, אפעפעים ועוד איברים שבטעות לא כוסו בשמונה שכבות לפני שיצאתי מהבית. לא מאמינים? ברגע שהטמפ' תעלה קצת מעל 18- אני אצא החוצה (בהקרבה) ואצלם לכם וידאו של כמה קר פה.. אגב (כאילו שמה שאני הולכת להגיד קשור לפסקה הקודמת..), כוסאמא של האמריקאים המפגרים האלו! כאילו באמת צריך להיות מפגר כדי לחשוב שאני עד כדי כך טיפשה שאני לא אראה שאתם הולכים כשאני באה. טיפשים. בכלל חשבתי על ללמד אותם מילה חדשה- כוסהאמאהצולעתשלכם! שהתרגום של זה הוא כמובן: you are such a nice person! מפגרים. כאילו מה אם תתעלמו ממני ואז תסתכלו עלי במבט של "מאיפה לעזאזל נחתת עלינו?!" נראה לכם שאני לא אבין? זה נכון, הגעתי לפה בערך אתמול אבל זה לא אומר שנולדתי אתמול..למעשה נולדתי לפני 16 שנה, ויש לי טיפה אבל רק טיפה ידע לגבי אנשים. מטומטמים. אז נכון, אני לא מבינה הכל ולא מדברת הכי נכון בעולם אבל אם אתם ממש רוצים לדעת אז הדבר היחיד שאתם צריכים לדעת הוא: אני לא מבינה רק את המילים המסובכות ועד כמה טיפשים וחסרי עמוד שידרה אפשר להיות?! אז כשאתם מדברי</div>Fri, 16 Jan 2009 03:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10421717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10421717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10381607<div align="right" dir="rtl">Hi mom, it's me, your doughter I know you have some financial problems in work and that you have to work some extra hours but, you see, remember this thing you gave me, so i can put my little people there? and you know hammas and I always fight over things right? well, I know you say that we are brothers and that we can figer it out, but he wantsit now andI really need it! because I already lost almost an half of my little people! and you know he has 28 other places he could put his people there I even offerd him to share it because I don't mind both of our people will be there if he really wants but he said he wants it all!! and since I didn't gave it to him, he is now trying to distroy my little people untill I won't have any left so I was wondering if you could just call home and tell him to stop..because it's not fair and maybe next time I thought you could leave us a babysiteror something because he already dystroyed a lot of my people and even took some of them soI won't</div>Mon, 05 Jan 2009 01:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10381607http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10381607http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10379741<div align="right" dir="rtl">ישראל תוקפת בעזה. ישראל נכנסת עם טנקים ומסוקים ומטוסים. ישראל החזקה. עזה המסכנה. פלסטינאים מתים. ישראלים הורגים פלסטינאים. יש אשם ברור. ישראל. זה מה ש-FOX ניוז מראה בכל מבזק חדשות. זה מה שהאמריקאים רואים בין פיהוק לפיהוק. אף אחד לא מראה שהם שולחים טילים, קסאמים, מחבלים.. אף אחד לא מראה שהם הורסים לנו את החיים. אף אחד לא מראה שיש להם 28 מדינות אחרות ולנו, רק אחת. אתם בעד התקיפה הרגלית? אני נגד. אני נגד מוות. מיותר או חשוב, אני נגד. יש בכוחה של ישראל את הכוח להשמיד את עזה. אבל אנחנו לא עושים את זה כי אנחנו צבא מתגונן ולא מתקיף. אנחנו לא עושים את זה כי אנחנו בני אדם. גם הם בני אדם. אבל הם גם בני זונות. סליחה שאני אומרת את זה אבל אני כועסת. אני כועסת שאף אחד פה לא מבין שיש פה שני צדדים לבעיה ולא רק אחד. הם לא המסכנים היחידים. אני בעד לתת להם מקום, אני בעד דו קיום. אבל אני נגד מוות. ונמאס לי שחיילים מתים. ונמאס לי לדאוג. נמאס לי לבכות כל פעם שפותחים חדשות. יש לי דמעות בעינים, הן מתשתשות את הראייה שלי, אבל לא את מה שאני חושבת. אני חושבת שדי. שסבל</div>Sun, 04 Jan 2009 18:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10379741http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10379741http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10307860<div align="right" dir="rtl">אז זהו שכן. מסתבר שמחר הולכת להיות סופת שלגים כל כך רצינית שמשחררים אותנו מוקדם. יאי. אין מה להגיד לחיות במדינה ששלג זה עניין של מה בכך, ואפילו עניין עצוב להרבה מקומיים, זה משמח ביותר. לא בגלל השלג חלילה אלא בגלל שהמקומיים עצובים.. כאילו דא! אני בן אדם רע. אז זהו אני אומרת שטיות כי אני עייפה. האמת היא שרמת העייפות שלי נמדדת לפי עם כמה אנשים דיברתי עברית היום. אתמול אגב דיברתי עברית עם חמישה אנשים שונים, כולל מורה תוך כדי שיעור. כן. אני עד כדי כך עייפה. מצד אחד אני ממש עמוסה. כאילו ממש. מצד שני לא בא לי לוותר על שום דבר.. נו מילא.. עומס זה כייף (NOT). אמא: "תכניסי את הכביסה למכונת כביסה, אבל לא עד מצב שהיא לא יכולה לשאת." אני: "אני לא יודעת כמה היא יכולה לשאת, אף פעם לא הייתי מכונת כביסה." שתי חברות שלי מכיתה ד' הוסיפו אותי בפייסבוק. כמה הזוי? ככה הזוי. עשיתי עם הידיים אבל לא ראיתם.. זה הפוסט הכי הזוי בתולדות הבלוג. אבל אני פשוט לא מוצאת פואנטה כרגע.. בכל מיקרה החזייה שלי מתפרקת וזה דיי מעיק. אהה וגם התחלתי לגדל ציפורניים ואפילו שמתי עליהם לק. כולל אגב</div>Fri, 19 Dec 2008 03:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10307860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10307860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10257003<div align="right" dir="rtl">אז בדיוק חזרתי מהופעת הבלט "מפצח האגוזים" של הבלט של בוסטון. אפשר לומר שאחרי שעתיים של הרמות, סיבובים, קצות האצבעות, חיוכים, וכפיים, הגעתי לכמה מסקנות מעניינות: 1. מידת הנעליים של הרקדניות היא 36 בלי הכרית ו-45 עם. 2. השימוש בטריקים מלוכלכים כמו סיבובים אינסופיים כדי לסחוט כפיים זה לגיטימי במיוחד. 3. השרירים בבטן של הרקדניות זהים באופן מחריד לאלו של הרקדנים. 5. משחק, זה הקורס שהם לא לקחו אף פעם. 6. לעומת זאת, פנטומימה הם לקחו 5 יחידות. 7. השילוב של 5 ו-6 קטלני. 8. בקהל יהיה לפחות זוג אחד של הומואים סטייליסטים ועל הבמה הפסקתי לספור אחרי 8 זוגות. 9. ככל שיש לך יותר נצנצים על הבגד, כך התפקיד שלך יותר ראשי. 10. רקדני בלט הם האנשים היחידים שמעולם לא הפסיקו לשחק בבארביות. 11. ציצים זה איפה שיש הרבה נצנצים על החולצה. 12. הרקדנים לא חרמנים, אם כן היינו רואים. 13. החצאיות מתוכננות כך שמראש יראו את מה שמתחת. 14. והמכנסים מראש מוכנסים לחריץ בתחת. 15. בזכותם מכוני הלייזר בעולם יכולים להרשות לעצמם להתקיים בכבוד. 16. לרקדנים ועובדי הבמה יש משקפי שמש מיוחדים שהם מרכיבים לפני הכניסה</div>Sat, 06 Dec 2008 05:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10257003http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10257003http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10252483<div align="right" dir="rtl">ועכשיו- חדשה מרעישה! אני. שלא יודעת אנגלית. שלא יודעת צרפתית. שלא יודעת לקרוא. שלא יודעת לדבר. שלא יודעת איך לפתוח את המכסים של התרופות. שלא יודעת לבשל. שלא יודעת להתנשק. שלא יודעת איך לעזאזל אני מוצאת עוד לרשימה הזאת. כן, כן. אני. קיבלתי. את. התפקיד. בהצגת. ביה"ס. שהיא. גם. תחרות. מטורפת. !!!!!. oh yeah! אושר!!!! ועכשיו כדי שתבינו על מה אני מקשקשת- הביה"ס שאני לומדת בו (brookline high school) משתתף כל שנה בתחרות של כל המדינה, כלומר 112 בתי ספר שנקראת "states". יש לתחרות שלושה שלבים כאשר בשלב הראשון יש 14 בתי ספר מארחים(אנחנו אחד מהם) וכל אחד מהם מארח 8 בתי ספר, מתוך כל ביה"ס מארח עולים 3 בתי ספר לשלב השני. בשלב השני זוכים 15 בתי ספר שעולים לגמר ובגמר זוכה רק ביה"ס אחד. בקיצור, אין לחץ. ואגב אחד החוקים לתחרות היא בשכל הזמן של התחרות אסור לעשות סמים ולא אלכוהול. כמעט פרשתי בגלל זה, אבל בסוף אני כנראה אעשה סמים בכל זאת ופשוט לא אגיד להם.. :) אז זהו. אני ממש שמחה. הדמות שלי היא מחזאית צרפתייה מטורפת. ואני כנראה צריכה להתנשק אבל זה עוד לא בטוח.. בלה בלה.. או</div>Fri, 05 Dec 2008 02:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10252483http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10252483http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10237446<div align="right" dir="rtl">ערן. גל. מאור. איתי. נועם. ירדן. דור. תם. אסף. עומר. תם. אלכס. שום דימיון. ערים שונות, מדינות שונות, גילאים שונים, תקופות שונות, לזמן שונה, בסיטואציות שונות, אופי שונה, דיבור שונה, צבעים שונים.שונה. הם לא מכירים אחד את השני. הם לעולם לא יכירו. אבל אני מכירה את כולם. מכירה כל נקודה בהם, כמו את כף ידי. את כולם אהבתי. החל מכיתה א' ועד עכשיו בכיתה יא'. החל מאזור, ברח' שפירא 3 דירה 22 ועד עכשיו ב-thornton rd. 38, brookline. כל אחד מהם שמור בראש שלי. מתוייג כאובססיה חולפת. "הידלקות". קורבן זמני. ימים כלילות, חלומות כמציאות. מכתבים, נאומים, הכנות. עם רובם זה לא הצליח. עם שניים כן. לא מיוזמתי. זה היה לי נוח לאהוב אותם כשהסביבה נהייתה משעממת. זה היה לי נעים להאמין שהם חושבים עלי. זה היה לי כואב לראות ולתת להם ללכת. זה היה לי נורא להגיד "להתראות" לחלק מהם. אבל זה אף פעם לא היה בלתי אפשרי. תמיד ידעתי שזה חולף. לא אמיתי. תעסוקה זמנית. ועכשיו? אני מבקשת סליחה. אני לוקחת אוויר. הפסקה. לא רוצה יותר דפיקות לב, הזעה, חלומות, פנטזיות, מכתבים, כאבי</div>Mon, 01 Dec 2008 05:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10237446http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10237446http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10214772<div align="right" dir="rtl">אז הייתי בסמינר של הצופים עם אנשים מכל ארצות הברית והיה לי כייף.. כאילו כרגיל באתי עם מישהו שהכיר את כולם והוא גם חתיך אז.. הוא: "אין לי איפה לישון היום.." אני: "אני ישנה לבד.." הוא: "אהמ.." אני: "זאת חצי מיטה שאתה מוזמן להשתמש בה.." (ישנו במיטות זוגיות כי זה מלון..הומואים שליטע..) הוא: "לא..אני כבר אמצא משהו..." אווצ'.. אבל לא בא לי לדבר על זה כי זה היה כרוך בהמון שעות באוטובוס/ רכבת/ airtrain/ ושאטלהלוך חזור לניו-ג'רזי אז.. מה שכן- מחר יש אודישנים לשתי הצגות.. אחת פסטיבל לא תחרותי בקולג' בבוסטון ואחת תחרות של 180 בתי ספר בניו אינגלנד..יענו מאוד תחרותי.. אני הולכת להיבחן לשתיהן.. ואני לחוצה. מאוד לחוצה. כי כאן לא צריך להכין קטע, צריך לבוא, מקבלים קטע עם עוד מישהו, לומדים אותו 5 דק' ומציגים.. באנגלית. ואני חוזרת, באנגלית. חבל. לא משנה העיקר החוויה.. ואפילו אם אני לא אתקבל זה הקטע שניסיתי.. והם גם מפחדים מאפליה ושטויות אז הם לא יעזו לא לתת לי משהו..ואם כן..אני אראה להם מה זה! חח סתם..הם יעריכו אותי על הניסיון ויגידו לי שזה מוקדם מידי עם האנגלית שלי ללחץ</div>Tue, 25 Nov 2008 01:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. snow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407837&blogcode=10214772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407837&blog=10214772