"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

אני יושבת במשרד, ושומעת את אחת הקצינות בויכוח על עניין הירי בדרום, על כל עניין הערבים והמדינה.

החלטתי ללכת לבקר לבדוק מה הולך. ונתתי גם מדעתי בעניין.

אני יהודיה, גרה במדינת ישראל, איתי חיים שמאלנים וימניים אבל אני באמצע, דיעה אחת שלמה אין לי.

וזה מה שהיה חשוב לי ולקצינה להדגיש- אי אפשר להיות שלם אני בדרך שלך כשהאנשים שאתה נגדם או בעדם לא כולם באותה הדיעה.

איך אפשר לשנוא ערבים, את כולם, מהסיבה שהם שונאים יהודים? אי אפשר- ערבי זה שם כולל. זה לא פייר וזה לא הוגן לכלול את כולם.

אני אוהבת דיונים שיש לי מה לתת. 

אני אוהבת דיונים שמתנהלים בחיוך ועם זאת  מלאי עוצמה ואמת.