http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770"אף אחד לא יבין אותי-ואני לא אבין אף אחד, כי אף אחד לא נקלע לבעיות שלי- ואני לא של אף אחד" (אני המצאתי את זה)heCopyright 2026 N מילים.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770http://f.nanafiles.co.il/upload/62006/IsraBlog/185857/misc/6197499.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13975699<div align="right" dir="rtl"> אולי צריך לתת לזה עוד זמן, אולי את לא יודעת, אני אחכה, אין הבדל בין טוב לרע. סה"כ ביקשתי, הכניסיני תחת כנפך, ואולי, זה אני, וזה לא בושה להיות עצוב. אריק איינשטיין היקר... איך הלכת לנו? נכון, אני בת 20, ולא כל בני גילי מכירים את השירים שלך. אבל גדלתי במשפחה שאוהבת, ושומעת שירי ארץ ישראלי. ומי מכל הזמרים והיוצרים הישראלים יככב בה, אם לא אתה? אז הזלתי דמעה, גם אני, אותה ילדה בת 20, שכל הפייסבוק שלה מלא בדמעותיהם של בני גילה על לכתך. התנחמתי בידיעה שמחר גלגלצ ישדרו שירים שלך. התנחמתי בידיעה שהיית בן 74. אבל מצאת לעצמך לא דרך כל כך נעימה למות... אבל לפחות זה קרה די מהר. עברת חיים משמעותיים והענקת למדינה שלנו רבות. סמל. יהי זכרך ברוך. </div>Tue, 26 Nov 2013 23:51:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13975699http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13975699http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13972109<div align="right" dir="rtl">אני יודעת, זה הנושא החם ואני לא מחדשת שום דבר. אבל מצאתי את עצמי חושבת על זה. כשהייתי בת 15, והתחילו לעבור בי מחשבות על סקס, ומה זה בעצם, ועם מי עושים, ומתי מתחילים, ניגשתי לאינטרנט. כי זה הכלי הכי נגיש בעולם. גם חשבתי על זה- למה שאני אדבר על זה על אמא? מה, שתחטט לי בחיים? שלא תיתן לי עכשיו לצאת, כי אני מתעניינת במשהו כביכול לא לגילי? הייתי בת 15, ואמרתי לעצמי- בטח אמא שלי עשתה את זה פעם ראשונה בגיל 21, או אחרי החתונה. כמובן- מעולם לא שאלתי, כמה שזה מעניין אותי, פשוט לא רואה בזה לנכון לדבר עם אמא על הנושא הזה. ומה לגבי האחים שלי? שקט, הס. כל עוד אני לא יודעת על מעלליהם, הכל בסדר, מבחינתי. למרות שגם פה, זה אוכל אותי. מתי הם?? אבל אז הייתי בת 15, והייתי לבד, עוד לא התנשקתי, עוד לא יצאתי לדייט, עוד לא הרגשתי אהבה מה היא, והתרגשות מינית מה היא. בחופש הגדול בגיל 15 היה לי "חבר", למה במרכאות? כי נו, באמת, גם אחרי זה כבר הבנתי שלצאת שבועיים עם בחור להתנשק ולהגיד "אני אוהבת אותך", בפעם השנייה שאני בוחרת אותו, זה שקר כלשהו של ילדה בת 15 שמרוגשת עד מעל הראש. ובזה זה הסתיים, מ</div>Fri, 22 Nov 2013 19:18:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13972109http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13972109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13927932<div align="right" dir="rtl">זה הסתיים לפני כחודש וחצי. השירות הצבאי. זה שאת דרכו התחלתי בבכי גדול. סיימתי גם כן- בבכי גדול. ועכשיו? אני חושבת שמצאתי את עצמי קצת באזרחות. יש לי עבודה, ויש לי תכנונים לשנה הקרובה... לא יודעת להמשך- אבל אני מקווה שהכל ילך פחות או יותר חלק. קצת התגעגעתי לכתוב בבלוג, התגעגעתי לפרוק. התגעגעתי לבכות מול מסך דומם. אלו היו שנתיים מטורפות, התחילו בבכי נוראי והסתיימו בבכי לא פחות נורא. אני כל כך מתגעגעת לאנשים.. אפילו העבודה שם לא הייתה כזאת נוראית... לפעמים אני מצטערת שדברים לא יכלו להיות קצת אחרת וקצת יותר לטובתי בשביל שאני אצליח איכשהו לרצות ולהמשיך להשאר במערכת. האזרחות לא כזאת נוצצת אחרי שנופלים אליה.</div>Thu, 03 Oct 2013 14:12:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13927932http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13927932http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13743472<div align="right" dir="rtl">אני מולו, הוא מסתכל אליי, הדף. הוא בוחן אותי, ורוצה שאני אכתוב, אבל אני לא מצליחה. אני מפחדת לכתוב שטויות, אני מפחדת שתכעס. אני מפחדת להרטיב בטעות את הדף, אולי לא תבין מה כתבתי? אני רוצה לספר לך כמה קשה לשמוע סיפורים, כמה אתה חסר ומעולם לא היית בשבילי. לפעמים אני שואלת אם אתה יודע מה עובר עליי? אם מהסיבה שלא הכרת אותי- ואני לא אותך, אתה לא יודע שאני קיימת. הדף נשאר לבן, אני מפחדת לכתוב. אני לא רוצה שתכעס שמעולם לא כתבתי, אבל גם אתה לא כתבת. אני רוצה שתבין שלא שאלתי הרבה, כי כואב לי לדעת. כי אתה לא פה בשביל לספר את החוויות בעצמך. כי אין מי שיחווה אותן איתי. עכשיו הדמעות מתחילות לזלוג, אחת ועוד אחת. והדף מתרטב, ועוד לא כתבתי כלום. הדף זה לא הדבר היחיד שמתרטב אתה יודע? גם הכרית בלילה, ולפעמים גם הלחיים. לפעמים כשמאד קשה לי לבכות, אז הדמעות נשארות בעיניים, אבל אני בוכה, אני בוכה בלב. לא הכרתי אותך, אנשים לא מבינים למה אני לא קוראת לך סבא. איך אתה סבא, אם עוד לא נולדתי אז? איך אתה סבא אם מעולם לא היו לך נכדים לחבק? אתה תמיד תשאר אבא של אמא, זכר</div>Sun, 14 Apr 2013 15:20:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13743472http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13743472http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13453923<div align="right" dir="rtl">כמה פעמים קרה לי כבר, שאותו אחד שהייתי מוכנה לצאת איתו. יבוא ביציאה של 'נו, יש לך חברה להכיר לי?' כמה פעמים קרה לי כבר, שעניתי לו, 'למה חברה, מה איתי?' כמה פעמים קרה לי כבר, שאותו משפט שלי ממש לא עזר, והצלחתי לשכנע את עצמי שנו טוב.. השאלה היא כמה פעמים אני עוד אצטרך לאכול את עצמי על זה שאני באמת רוצה שלחברים שלי יהיה טוב?</div>Sat, 08 Sep 2012 15:15:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13453923http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13453923http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13311128<div align="right" dir="rtl">כשאת חוזרת מלילה בצבא, ומודיעים לך שאת יוצאת לתגלית בסוף השבוע, תגלית של נגמלי אלכוהול וסמים מאמריקה. תגלית של אנשים 'מיוחדים'. את לא חושבת על כמה תגלי את עצמך, על כמה האנשים ה'מיוחדים' האלו, 'מיוחדים' כי הם מדהימים כל אחד בדרך אחרת. את לא חושבת על האפשרות שתכירי שם חברים שתרצי לשמור איתם על קשר לכל החיים. שתשמעי סיפורים מרתקים, שתלמדי, שתעריכי את החיים שלך הרבה יותר. שתגלי שכל אחד יכול להגיע למצב כזה. אלו היו 5 ימים כל כך מדהימים שנגמרו בבכי של פרידה, בכי של מחלה [לא אשמתי נו...] אבל בכי של אהבה. איך אני אתגעגע</div>Tue, 12 Jun 2012 17:03:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13311128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13311128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13228801<div align="right" dir="rtl">השעה הייתה לפני 7, עם מדי הזית לצד משפחתי האהובה, עם כומתה על הראש ואני צועדת בבית הקברות הצבאי. אני צועדת וחושבת לעצמי שהכל כאן צבעוני, כל כך צבעוני, אבל הפרחים האמיתיים טמונים שם, עמוק, עמוק באדמה. יש שם לע הארי, ויש שם גם חרצית וורד. יש שם פרח בצהוב, ובורדו וכתום. יש שם המון לובשי כומתות, השחורה, המנומרת, הכתומה... הכל, הכל כל כך צבעוני ואם לא הייתי יודעת שזה בית קברות אולי הייתי חושבת. חושבת שזה מסיבה? הכל צבעוני מסביבי, ובין הצבעוני נמצאים אותם קברים, אותו לוח בטון גדול, שלא עולה על מידות בן אדם בדר"כ, אותו לוח גדול שכתוב, כתוב עליו שם, שם משפחה, כינוי לעתים. כתוב שם שם ההורים, מתי נולד, ומתי- נהרג. השעה הייתה לפני 7, אותו מקום צבעוני נראה לי אפור כל כך כשעמדנו מול אותו הקבר. משקפי השמש הושארו בבית, והדמעות הציפו את עיניי. המדים שעליי מייצגים את צה"ל, את הצבא הזה שחתום על כל קבר וקבר, חלל צה"ל. ההרגשה לעמוד על מדים בבית קברות צבאי שוברת, בחיים לא חשבתי שארגיש כזאת גאווה וכזה עצב מהולים אחד בשני. השעה הייתה לפני 7, והבנתי, שאותם הפרחים מייצגים גם את הנופלים, ו</div>Wed, 25 Apr 2012 12:51:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13228801http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13228801http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13228052<div align="right" dir="rtl">אם לא היית מפקדת כל כך טובה, ולא היית גורמת לי לרצות להשאר איתך לאורך כל הדרך. אולי הייתי בורחת לקורס קצינים, בשביל לנסות להגשים סוג של חלום או סיוט. להיות קצינת נפגעים. תפקיד שהוא כמו להיות מלאך המוות ולהביא את המוות לבן אדם, אבל מצד שני להיות לכל הדרך ולתמוך. אולי עשיתי טעות כשבחרתי לא לצאת לקצונה, אבל זה התפקיד שהכי לא מתאים לי בעולם, והסיכוי לקבל אותו כל כך קטן. התפקיד שהכי לא מתאים לי בעולם, ואני כל כך רוצה אותו.</div>Tue, 24 Apr 2012 22:12:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13228052http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13228052http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13218824<div align="right" dir="rtl">כשאת מגיעה לצה"ל, את כבר חלק מקבוצה. קבוצה שלובשת מדים, קבוצה שמייצגת את העם. כשאת מגיעה לבית חולים, בכדי לבקר ניצולי שואה, לבוא במדי הזית, כומתה על הכתף וגאווה. כשאת מגיעה לבית החולים ונמצאת שם ניצולת שואה, שלפתע פותחת במונולוג מזעזע. כשאת עומדת שם עם עוד 2 קצינות וחיילת נוספת, ואין לך מושג מה לעשות ומה להגיד. כשאת שומעת את הקול הרועד של אותה הקשישה, וכל מה שאת שומעת זה בדיוק את מה שצעקו לה. "רחל רחל, יהודים לתנור, רוצי, יהודים לתנור" ואת עם דמעות בעיניים. "יהודים לתנור, אושוויץ, יהודים לתנור" ואת עם דמעות בעיניים. כל כך חשוב לזכור, כל כך חשוב להעריך את מי שעוד חי. כל כך חשוב לשמוע, להעביר הלאה. כל כך חשוב לתת להם את הכבוד האחרון.</div>Thu, 19 Apr 2012 21:02:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13218824http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13218824http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13155460<div align="right" dir="rtl">בתור חיילת במדינה שבה אחוז המעשנים הצעירים רק גדל משנה לשנה. אני יכולה להגיד שאני יכולה לראות את הירוק בעיניים נהפך לאט לאט לאפור. לפני כמה זמן ילד בן 10 ביקש ממני לקנות לו סגריה. הייתי עם דמעות בעיניים לא ידעתי בכלל מה לעשות. לפני בערך חצי שנה אמרתי שאני אקח שאכטה, אעשה את הנסיון הזה. אראה ממה אנשים מתלהבים, אבל שאכטה אחת, שאכטה שנייה, שאכטה שלישית וכלום, זה לא הלהיב אותי. אז במהלך הזמן ניסיתי שאכטה מסיגריה אחרת, ואחרת, ואחרת. ובערך בשלל ה10 שאכטות משלל סיגריות אני יכולה להגיד- לא אין בזה שום דבר מלהיב. הבעיה היא שיש כמה סוגי מתחילי מעשנים בארץ. אלו של התחלתי לעשן מלחץ חברתי ופשוט התמכרתי אבל בחיים לא שמעתי אותם אומרים 'בא לי להפסיק' אלו של התחלתי לעשן מלחץ חברתי ואני לא מבין איך להפסיק והם לא מבינים שאם הם באמת היו רוצים- הם היו מפסיקים. אלו של התחלתי לעשן כי רציתי להיות מגניב וכמו כולם אבל.. ואין להם שמץ של מושג מה להגיד אחרי זה. אלו של התחלתי לעשן כי ניסיתי וזה הלהיב אותי ואני באמת לעולם לא אבין אותם. אלו של התחלתי לעשן כי ניסיתי והתמכרתי ואותם בכלל איבדתי... ויש א</div>Sun, 25 Mar 2012 20:43:00 +0200neta1851993@walla.co.il (N מילים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=407770&blogcode=13155460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=407770&blog=13155460