"סליחה".
בסך הכל מילה אחת, וכמה עומד מאחוריה.
לפחות שני אנשים, לפחות אירוע אחד, והמון המון רגשות.
"סליחה".
בסך הכל מילה אחת, וכמה מפחדים ממנה.
כך נוטים להאמין, שגאווה עומדת מול צדק על כף המאזניים.
"סליחה".
זו לא רק מילה. זה אקט. זה תהליך שלם, שבסופו של דבר לא רק הבנאדם שפגע מרגיש רשם פחות, אלא גם הבנאדם שסלח והשאיר את הכל מאחוריו מרגיש יותר טוב. ולמה שלא ירגיש כך? הוא מרפה מכל כך הרבה רגשות לא נעימים. וכשאתה מרגיש טוב יותר, הכל נראה טוב יותר, לא?
אז למה אנשים מפחדים לבקש ולתת סליחה?
זו ממש לא פגיעה בגאווה או באגו. להיפך. זה עילוי.
אם היא לא היתה חשובה כל כך לא היו מקדישים לה את היום הזה ביהדות.
עוד בתקופה ההיא, של התנ"ך, הבינו כמה שהתהליך הזה מדהים.
אני באמת חושבת שאם אנשים היו מפנימים את זה, העולם היה מקום יפה יותר.
לפחות קצת יפה יותר.
נוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
