די נשבר לי שבכל פעם שאני יושב בתחנת אוטובוס, ואני מתכוון בכל פעם, מגיע אלי מאבטח של התחבורה הציבורית ומנסה לפתח שיחה כדי לקבוע האם אני מסוכן לציבור. אני לא מסוכן לציבור! כלומר, אני כן, אבל רק במצבים מסוימים, ולא כמו שאותו מאבטח חושב.
"אחי, מה נשמע?".
מפה יש שתי אופציות - אם ממש אין לי כוח (כי השעה 6 בבוקר ואני רק רוצה שיעזבו אותי בשקט כי רק התגלגלתי מהמיטה לפני רבע שעה), ואני מהנהן, אז הוא לא יעזוב אותי עד שמילים עם פ' רפה, למשל 'מעלף', כדי שהוא יבחין במבטא הישראלי-יהודי שלי.הוא לא ישיג תשובה שתוכיח לו שהמבטא שלי רחוק מלהיות ערבי. רק אם אני אענה 'בסדר' רוטן, הוא יעזוב אותי. או אולי עדיף
לא משנה מה אני אלבש ומה אני אחזיק ביד, תמיד יחשדו בי. ואני לא רואה שום סיבה לזה. גם אם אני אראה כמו האוחצ'ה מהגיהנום או אהיה בטרנינג וטי שרט שאי אפשר להחביא מתחתיהם ולו מקל דינמיט אחד, תמיד יציקו לי. ולא, אני לא שחום בשום צורה. הכי שחום שאני מגיע זה 'אדום-שרוף', כנצר למשפחה גרמנית-פולנית-רומנית גאה.
לכו תבינו איזה איום רואים בי מאבטחים של התחבורה הציבורית פה.
מאוד נחמד לי עם הבחור החדש. לא ארחיב במילים, כי זה עינא-בישא. מחר ניפגש לנו ללאנץ' טרם עבודתי.
היום היה פה יום ירושלים. צעדת הדגלים המסורתית של הציבור הדתי. הרחוב הראשי נראה כאילו נשפכה פה מכולה של דוסיות, והניסיון לפלס את דרכי בהמון המשומל (מלשון שמלה) בלי לחלל אף אחת מהקדושות על ידי נגיעה של הומו טמא היה מאוד משעשע, במיוחד כשאני מת להגיע כבר הביתה.
בת-דודה של אמא שלי נפטרה השבוע. מסרטן. רווקה כל חייה, עם חיים שמבחוץ נראו די אומללים. אני מקווה שלא כך היה הדבר. בשלב האחרון היה לה סרטן וצהבת. בגלל הצהבת אי אפשר היה לטפל בסרטן, בגלל הסרטן אי אפשר היה לטפל בצהבת. לפחות נגאלה מיסורייה, ועברה לעולם שכולו טוב.
בקניון ליד העבודה שלי היה היום סטוק-דיי. באתי במטרה לבזבז את התלושים שיש לי עוד מפסח, אבל לא מקבלים תלושים על מבצע, אז בזבזתי כסף אמיתי. אלף-שלוש-מאות ש"ח לערך. ויצאתי עם 4 זוגות מכנסיים (שלושה קצרים, אחד ארוך אלגנט שהשיב לי את האיבר האבוד שלי - תחת), חולצה מכופתרת, שתי חולצות פולו, כובע, שני זוגות גרביים ושני זוגות תחתונים.
בדרך עוד הספקנו (אני וסימן-תמיהה שהצטרף אלי ל-spree) להרים לכמה מוכרים בחנויות בקניון. היה משעשע פלוס.
נא להרחיק אותי מקניונים בחודשים הקרובים.
ניצלו"פ (ניצול פוסט) - זו-שקוראת, מלא מזל טוב, ובהצלחה, ואני גאה בך (in more than one way).
אני הולך להכין שניצל,
שיהיה לילה טוב ופורה,
גזר.