http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631בחור אחד, עם חיים מתוסבכים אבל לא יותר מכל אדם אחד אחר ברחוב.heCopyright 2026 ילד גזר. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/31/86/39/398631/misc/9634621.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=10514279<div align="right" dir="rtl">אני אמור להיות מאוד ישן עכשיו. בשעה 10 בבוקר אני צריך לקום, להתקלח, לסדר את עצמי, ולחכות מוכן ב-12 לחברה שתאסוף אותי אל ירושלים הרחוקה, שהייתה ביתי בעבר הלא רחוק, כדי להצטלם. יש איזה בחור בירושלים שעושה פרוייקט שבו הוא צילם הופעות דראג, ועכשיו הוא רוצה לצלם את האמנים (?) במצבם ה"טבעי" בסטודיו של בית הספר שלו, לאיזשהו פרוייקט. בתור נרקסיסט מושלם, אני לא רואה סיבה שלא לדפוק בוק-דוגמנות שלם, אם כבר מציעים לי בחינם, וזה כולל לחשוב מחר בבוקר על 2-3 גרדרובות מאגניבות שאיתן אני רוצה להצטלם, לסדר את השיער, לארוז קצת איפור (כי בכל זאת, אם מדגמנים אז עד הסוף), ולהיות ערוך ליום שימשך עד 7 בערב (כולל קצת חזרות עם השותף-לשעבר). אבל אני לא ישן. ואם אני לא ישן, ו-404 שהתחלתי לחבב לאחרונה לא פעיל, אני חש צורך עז לייצר תוכן בעצמי, ותוכן קצת פחות מתייפייף מזה שאני מפרסם מדי פעם באתר עם תפוצה ארצית. נכון, אני מאוד משתדל שלא לייפייף את עצמי שם, ואני לא מכחיש אף פעם שאני מזדיין כמו שפנפן על ויאגרה, אבל אני לא בטוח שזה המקום הנכון לכתוב על געגועים שלפעמים תוקפים אותי, מהסיבה הפשוטה שאני לא רוצה שהמידע הזה י</div>Mon, 09 Feb 2009 04:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=10514279http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=10514279http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9924841<div align="right" dir="rtl">תסלחו לי לרגע, אני פשוט חייב לשחרר.האבסורד הוא שאני כותב את זה עכשיו, וזה יגיע ישירות לתיבת הדואר של השותף שלי, פינקי, שמארח אותי בחדרו, ולא יודע מה נרקם מתחת לאף שלו. ובכן פינקי, הפתעה.קרידו מיו,אני באמת מנסה להבין את השיחה האחרונה שלנו. זאת שבה אמרת לי שאתה אוהב אותי, אבל לא רוצה להיות איתי, או משהו כזה. אני באמת לא מצליח להבין מה לעזאזל גורם לבן אדם לא לרצות להיות עם מישהו שהוא אוהב, לא משנה אם אחד אוהב יותר מהשני.לא, לא מצליח להבין.קבענו שנדבר בשבוע שעבר ונקבע פגישה אמיתית כדי להמשיך את השיחה, שלא ברור לי לאן היא תלך. מצד אחד אני תוהה אם אתה מתחרט, מצד שני אני חושב לעצמי שזה סתם הווישפול ת'ינקינג שלי.כמובן שלא התקשרת, ותירצת את זה בעובדה שאין לך איפה לישון אם אנחנו קובעים. לא התכוונת להעליב או להכעיס, כמו תמיד.ועדיין, כמה שאני רוצה לתפוס את הצוואר הזה שלך ולשבור, מיד אחר כך אני ארצה לנשק אותו. אני לא יודע, לא יודע, לא יודע. לא יודע מה הלאה, לא יודע אם אני רוצה או מסוגל לחזור, וזאת בהנחה שתינתן האופציה. לא יודע מה אתה רוצה מחיי, ולא מבין למה בכלל אתה חושב שזה לגיטימי לרצות להיות החב</div>Sun, 21 Sep 2008 01:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9924841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9924841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9863384<div align="right" dir="rtl">אתמול, ה-5 בספטמבר, באמת היה יום מיותר.בלי שום ספק, אני חושב שאפשר למחוק את קיומו של ה-5 בספטמבר 2008 מלוח השנה ולאף אחד לא יהיה אכפת.נתחיל בחדשות נחמדות : התחלתי ללמוד ספרדית, סתם בשביל הכיף, באיזה קורס אונליין שמצאתי באינטרנט. לא משהו היסטרי בינתיים, אבל אני לומד לאט לאט. estudio castellano.כמובן, שבהתאם לכך רשמתי משפט תואם בספרדית במסנג'ר. כמובן שהייתה בו טעות, כי אני לומד בינתיים יומיים בערך, וקפצתי מעל הפופיק עם משפטים מורכבים. אבל מילא.זאת הייתה הסיבה שבגינה עיניים החליט לפנות אלי. אחרי שהסברתי לו שאני עדיין לומד וזה לא פייר, אז הוא תיקן אותי והסביר לי למה, ואז אמר, בספרדית, 'אתה יכול להתקשר אלי אם אתה רוצה לתרגל את השפה'. אחלה.עוד קצת שיחת חולין, כרגיל, כשהציניות שלי מתפרצת והוא שואל 'אם יש לי בעיה', למרות שהוא 'תכף זז', אבל 'שוט'. אז אמרתי לו שיש לי הרבה בעיות, למשל העובדה שהדירה שלי בת"א לא מתפנה בזמן כי הדייר שם, שהוא בן-דוד שלי, לא יכול לעבור לדירה החדשה שלו כי היא עדיין בשיפוצים והקבלן מתעכב. זה אומר שאני אגור אצל ההורים שלי לשבועיים. שימו לב ליציאה הבאה:"אתה יכול לגור אצלי</div>Sat, 06 Sep 2008 13:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9863384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9863384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9815827<div align="right" dir="rtl">אני מנצל קצת את העננים שכיסו את השמש לחוף הים התיכון כאן בבילדיבי שבתורכיה, כדי לכתוב.כן כן, אני נופש לי בריביירה התורכית, או איך שזה לא נקרא פה. חופשה משפחתית נפלאה על חשבון ההורים, בחדר נפרד, בצד השני של המלון. אז באתי לתפוס קצת צבע ושמש, להרגע קצת מחיי היומיום (עלק, אני עם המחשב שלי פה, באמת חשבתם שאני לא אקרא מיילים, אהיה מחובר למסנג'ר ושות'?)ברגע אופטימי ארזתי לי קונדומים. אחרי הכל, בחור נאה שכמוני, בחדר לבד, מוקף בבחורים בבגדי ים שבאו לנפוש, ומה הסיכוי שבמלון כל כך גדול לא יהיה הומו אחד לרפואה? ובכן - עד כה לא זוהה אפילו אחד. כולם פה רוסים עם משפחות. אני מניח שההומואים מעדיפים לנסוע לבד, לאיביזה או ברצלונה, או לאן שזה לא יהיה שהומואים נוסעים בשביל להשתזף ולקבל צבע של לובסטר.למרות שנראה לי שאחד הטבחים החמודים בחדר האוכל עשה לי עיניים כשעברתי עם האחיינית שלי בעגלה.החדרנית פה, אז לכבודה שמתי את השיר הנפלא Dinle שייצג את תורכיה באירוויזיון כלשהו.בידי אשקלום בידי סום סורום בודורום ירמו ויי גיל מדאם.הבלוג הזה לא יכול לעסוק אך ורק בעניינים כבדים כמו 'וווווויי איך אני מסכן, זרקו אותי לפנ</div>Wed, 27 Aug 2008 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9815827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9815827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9782107<div align="right" dir="rtl"> אלוהים ישמור. שלושה חודשים של רכבת הרים רגשית -העליות (טוב נו, הפסד שלו), הירידות (אלוהים, למה זה קרה?!), הלופים (אני שונא את הבנזונה הקטן שאני כל כך אוהב). פלא שאני מבלה מאז יום ראשון עם מין הרגשת בחילה מתמשכת? הטריגר שלי לפוסט היה שיר שנזכרתי בו. שיר נפלא, שאי שם בסוף שנת 2002, כשהייתי עסוק בלהתמודד עם ההשלכות של המכתב שכתבתי אז לרועי 1.0, (המכתב שבו התוודתי על אהבתי אליו, וחיכיתי שהוא יחזור מחו"ל כדי לפגוש אותו ולראות איפה אנחנו עומדים, ואני אקצר לכם הליכים - לא עמדנו בשום מקום בסוף. זה נגמר רע ברמה כזאת שרק בחודשים האחרונים זה משתקם) הכרתי והתאהבתי בו. אז הייתי כותב קבוע בפורום כלשהו שמדבר על התמודדות עם לב כואב, ושם שמתי את השיר, בהתחלה בשפת המקור, ואז בתרגום בלתי-ניתן-לשירה-אבל-מעביר-את-הלך-הרוח-בצורה-מדוייקת, לעברית. אז בחרתי לתרגם אותו לעברית שוב, גרסת 2008, מנקודת מבט קצת אחרת, קצת בוגרת, קצת מפוכחת, ושוב כואבת (ועדיין, בלתי ניתן לשירה, בכוונה לשמור על ההרגשה של השיר). באתי לפגוש אותך, באתי לומר שאני מצטער, כי אתה פשוט לא יודע איזה נפלא אתה. </div>Thu, 21 Aug 2008 03:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9782107http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9782107http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9765072<div align="right" dir="rtl">is to get under someone else. זה המשפט הכי משעשע בהקשר של פרידה ששמעתי. אבל הוא לא עובד. וואלה, ממש לא עובד. לא כתבתי פה מלא זמן- בין השאר בגלל שינויים באתר שהצריכו כל מיני דברים שלא חשבתי עליהם כמו למשל לנקות את ה-cache, ומנעו ממני כל מיני דברים כמו להיכנס לפה, או אפילו לקרוא בלוגים אחרים. אז כן. אני מזדיין כמו מטורף. יכולים להיות שניים באותו יום, יכולים להיות שניים באותו חדר. אני לפעמים תוהה האם לקיתי בהתמכרות למין. אבל אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה. באמת. יש לי מין טריגר נפלא לרצון להזדיין כמו חתולה מיוחמת - כל פעם שקורה משהו שקשור אליו. כן כן, שלושה חודשים אחר כך והוא עדיין יושב לי בראש. נכון שלפי "החוקים" יש לי שלושה וחצי חודשים להתגבר, אבל די מתחשק לי שזה יעבור. ילך, יעלם. הצורך שלי כרגע הוא לתפוס אותו, יד על כל כתף. לא בשביל לדפוק לו צרפתית מהגיהנום. אלא בשביל לנער אותו ולהוציא הכל. ה-כל. אני רוצה לשמוע למה, מה קרה, איך מבנאדם שמציע לי לעבור לגור יחד, שסופר את החודשים, שחושב לעזוב את התפקיד בשביל שיהיה לו יותר זמן, שהתחיל איתי וחיכה שאני אהיה פנוי, שיצא עם מישהו אח</div>Sun, 17 Aug 2008 23:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9765072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9765072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9537894<div align="right" dir="rtl">טוב נו, לא רק סקס אני מצליח להביא לפה. לא יעזור. הבנזונה הקטן הופיע היום במקום הקבוע שלנו, עם דייט. ולא סתם דייט, אלאמישהו שאני מכיר ולא סובל. כאילו הוא לא אמר לי כשנפרדנו שאני חשוב לו, ושאני משמעותי, ושהוא לא רוצה לאבד אותי בתור חבר, ואז הוא בא ועושה לי את זה. חסרים הרי מקומות בתל אביב לשבת בהם, או זמנים לשבת במקום שבו אני בטוח לא אהיה. יום שלישי, במקום הקבוע שלנו. זה בערך כמו להכניס מישהו למיטה הזוגית. שזה סביר להניח מה שקורה ממש עכשיו בזמן שאני כותב. אני לא מצליח להוציא לעצמי מהראש את המחשבה על זה שהם ביחד עכשיו. שהם התנשקו, שהם שוכבים, שמישהו נוגע באהבה שלי. אני לא משלה את עצמי שזה לא קרה בחודש האחרון. אני הזדיינתי וסביר להניח שגם הוא. אבל עכשיו יש לזה פרצוף, וזה כואב. זה כמו סכין גילוח שעוברת על הלב ומורידה שכבה שכבה. התלבטתי עם עצמי איזה מצעים לשים היום. רציתי לסדר את החדר, כמו שהייתי עושה כשהוא היה מגיע אלי. לסדר אותו יפה, לשים מצעים חדשים על המיטה, לפנק את עצמי בסביבת מגורים נעימה למחייה. ואז עלתה בי המחשבה איזה כיף היה להתכרבל איתו בחורף, ואיך היי</div>Wed, 09 Jul 2008 03:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9537894http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9537894http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9511992<div align="right" dir="rtl">קבעתי לי שרלול ליום שישי. מין שרלול כזה של טרום שנ"צ, או פוסט שנ"צ, לבחירתכם ובכפוף ללוח הזמנים שלכם. היה לי חשוב לקבוע את השרלול, כי עבדכם הנאמן שהה באיזור המרכז לכמה ימים לרגל מספר אירועים חשובים, ואין זמן טוב יותר לכסות שטח מאשר סופי שבוע בתל אביב, לפחות עד שאעביר את מקום מושבי לתל אביב באופן קבוע (אוקטובר!). ובכן, הגעתי לשרלול, לא לפני ששמעתי ממנו שהוא ממש שיכור וקצת מסטול, ואם אני יכול להביא חומר סיכה (כי נגמר לו), ואולי יש לי משהו לעשן (לא). שלחתי אותו כלאחר כבוד לקנות את הדברים ההכרחיים, וכשהגעתי הוא סיפר לי ארוכות על כמה הוא שתה בסופשבוע, ואיזה נפלא זה חגיגת, כי זה עושה אותו ממש חרמן. אז כן, הוא היה ממש חרמן. אבל ממש. מפה לשם ומשם לפה, כולל שתי הפסקות פיפי שלו (זה מאוד מתסכל שמפסיקים אותך באמצע ואתה נשאר מרוח על המיטה ומחכה שהוא יחזור), כל העסק לקח בין שעה לשעה וחצי (לא ספרתי), שזה הישג לא רע בשביל סטוץ. אפילו עם בני זוג לא הייתי מחזיק כל כך הרבה זמן (מהר מאוד זה היה הופך ל'טוב, מאמי, אנחנו צריכים לקום מוקדם'. הו השגרה המבורכת). אבל מילא זה. כשהגעתי הביתה, חיכתה לי הוד</div>Sat, 05 Jul 2008 14:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9511992http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9511992http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9476800<div align="right" dir="rtl">שימו לב לשינוי בשם הבלוג. נכון לעכשיו אין מערכת יחסים, וגם לא תהיה. אז יש סקס. וזה הרבה יותר מעניין מהתבכיינויות שלי על כמה אני מתגעגע אליו. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מתגעגע. אז זה כנראה יהיה האזכור האחרון לעניין: מתחיל לחלחל לי שהוא לא היה הבנאדם המושלם. ובמקרה שמעתי היום מונולוג מהסרט "Heartburn", שם משחקת מריל סטריפ אישה נבגדת. אחרי שהיא תופסת את בעלה בוגד בה בפעם השניה... (לא, הוא לא בגד בי, אבל משהו בקטע הזה תפס אותי, אז תתמודדו). "לא, אני לא מאמינה שאנשים משתנים עד כדי כך. ואל תגיד לי שהם כן. אל תזרוק עלי את הבולשיט הניו יורקי הזה שאנשים יכולים להשתנות, כי הם לא. מה שמחזיר אותי לשאלה - איך אפשר לחיות עם מישהו ולא לדעת משהו כל כך בסיסי? זה אפשרי, זה אפשרי לאהוב מישהו כל כך או לחשוב שרוצים לאהוב אותו כל כך, שאפילו לא רואים כלום.אתה מחליט לאהוב אותו, ומחליט לבטוח בו, ואתם נשואים, ואתם ביומיומיות של הנישואין, ואז אתה שם לב שדברים הם לא כמו שהם היו, אבל זה פעמון רחוק. ואז כשמתברר שדברים אכן היו לא בסדר, זה לא שידעת כל הזמן. פשוט היית... במקום אחר. כאילו חיית בחלום. ואז החל</div>Mon, 30 Jun 2008 12:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9476800http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9476800http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9370406<div align="right" dir="rtl">אני מטפס על קירות כבר שבוע בערך. אחרי הפרידה הייתי בסדר, קצת עצוב, קצת מדוכא, אבל המשכתי בחיי. חשבתי לשמחתי שהצלחתי לעבור את הערב הראשון ומעכשיו הכל יהיה בסדר. boy was I wrong. כבר שבוע בערך שאני עסוק בלחשוב עליו. בלתהות אם הוא יוצא עם מישהו חדש. בלחשוב האם הוא מתחרט על זה, האם הוא רוצה לחזור אבל מפחד ליצור איתי קשר כי אמרתי שזה קשה לי. כבר שבוע שאני תוהה האם אני רוצה לראות אותו בטעות, או לא, וגם כשאני רוצה, האם זה הדבר הנכון לעשות. כבר שבוע שאני מנסה לחשוב על תחבולות שדרכן אני אדע הכל, כל מה שקרה והוא לאסיפר לי. כבר שבוע שאני שומע להנאתי את אותו דיסק של ריטה. ניסיתי לצאת השבוע לדייט. ידעתי שזה לא רעיון כזה טוב, כי אני לא באמת מוכן, אבל נתתי לזה את הצ'אנס שלו. היה רע. בחצי מהזמן חשבתי על עיניים. חזרתי הביתה וחשבתי עליו. אתמול, במסיבת טרום חתונה של חברה, גם חשבתי עליו. לא רוצה הרבה דגים בים, לא רוצה הלך אחד יבוא אחר. רוצה את מה שהיה לי וכבר אין. אני אוהב שגרה.</div>Sat, 14 Jun 2008 13:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (ילד גזר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=398631&blogcode=9370406http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=398631&blog=9370406