לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Things I'll never say


סופרת כוכבים דרך חורים בשמיכה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קצת בעייתית




בשבוע שעבר קיבלנו בשורה משמחת- הפסיכוטמרי נדחה, תחושת הקלה. מה עוד היה השבוע? פרט ללימודים, א' (כפרה עליו, לא בנימה פרחולית) וקניות מאוד מוצלחות בראשון עם המתולתלת, לא הרבה..

אין לי סבלנות ללמוד יותר, אני לא עובדת כבר כמעט חודש, מה שהוציא ממני את כל הכוחות כי בבסיסי אני אדם שצריך להיות עסוק כל הזמן.

אז אין אנרגיות ואין סבלנות ללכת לחתום אבטלה, כי זה די אומר להסתכן בויכוחים עם הפקידים שם, דבר שלא מרגש אותי יותר מדי.

א' הרבה בבית בזמן האחרון- דבר משמח ביותר ללא ספק, החייל שלי נהיה חפשן על (דבר נהדר כמובן).

גילי שוב התעופפה לעולמה שנמצא אי שם באיזשהו יקום מקביל ולי נמאס לחפש את הדלת לשם.

ממש עצוב, שמתי לב שאני מעדכנת על מצב היחסים שלי עם אנשים או עליהם בעיקר מאשר על עצמי, מה שמוביל אותי למסקנה שאני טיפוס כזה שנורא תלוי בתגובות של אחרים. מי שמכיר אותי כמובן יגיד שזאת לא הברקה ואני האחרונה, כרגיל, ששמה לב לעניין.

לפעמים יש לי חשק לפוצץ הרבה דברים ולחשוף הכל בבלוג, אבל אני עדיין נורא קנאית לפרטיות שלי או נורא פרנואידית אחד מהם.

לאט לאט, קליפה קליפה.

התבגרות משהו?

נכתב על ידי Bad apple , 7/6/2007 21:08   בקטגוריות פסיכומטרי, פסיכולוגיה עצמית, חברים, אני, מערכת היחסים שלי איתי, קצר ולעניין  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ניתוח קר


כתיבה משתפכת שכזאת,

ביליתי את הלילה בשיחה עמוקה ונוקבת עם דוד (הכינוי הזה מבדר אותי משום מה), העולם דפוק והוא בסדר ולמרות השיחה הזאת אני עדיין מרגישה מרוחקת ואפילו יש בי רק טיפה מועטה של חמימות.

השעה אחת וחצי בלילה, המיקום ארומה, אני- מנסה להבהיר נקודה, מנסה להסביר לאדם שיושב מולי שביקשתי רק שימתן את טון הדיבור ודוד עדיין טוען שאף אחד לא מבין אותו ולא רוצה גם להבין, ככה זה- הוא נולד עצבני ואני בחרתי לברוח. כן, מדובר בסיכום די סובייקטיבי של העניינים. ניתוח קר של הנושא- הערה בונה הפכה לויכוח שעבר לניתוח מסובך. יחי הפלצנות.

אחרי זה חיכינו לא' ליד הבית,החבר היקר שלי חזר מתנדנד ומתוק מתמיד הביתה.

 

אגב עניינים- הם אכן התפוצצו בסופ"ש הזה, הייתה מסיבה חלשה באיזור של י-ם, כולם היו מחוממים על כולם והשיחה עם בלונדי לא עזרה במיוחד לאור העובדה שאין באמת פיתרון אמיתי. כולנו לא חברים, סתם חבורת צבועים בני 20 פלוס, גיל משמח שכזה.

אבל כל אחד מאיתנו בטוח שיש למישהו אחר פינה חמה בלב בשבילנו- כמה מתוק, חבורת ציניקנים תמימים.

עמדתי בהבטחה שלי לעצמי- אני מתחמקת באלגנטיות מג'ינג'י כבר שבוע, כבר אמרתי שחבל, אבל חבל על מי שמת.

גם י' נזכר בקיומי- זה מה שקורה כשאני לא מתקשרת, הגיע הזמן להשתין על מה שהשתין עליי, בקשת- כזה דימוי מרהיב.

 

טעות נוספת שארעה אתמול, היה האורווזיון הנוראי הזה. הרמה יורדת משנה לשנה, לא יאומן.

ממש לא ברור למה השיר שלנו לא עלה, לא ברור בכלל הרי לא מדובר בשיר פוליטי הא?

יום טוב.

 

 

 

נכתב על ידי Bad apple , 13/5/2007 18:09   בקטגוריות שינויים, אהבה ויחסים, ציני-כאן ועכשיו, מעצבנים, מעורר תמיהה., מיותר לגמרי, אני, שחרור קיטור, חברים, ידידות שאבדה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי:  Bad apple

בת: 39




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBad apple אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Bad apple ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)