כתיבה משתפכת שכזאת,
ביליתי את הלילה בשיחה עמוקה ונוקבת עם דוד (הכינוי הזה מבדר אותי משום מה), העולם דפוק והוא בסדר ולמרות השיחה הזאת אני עדיין מרגישה מרוחקת ואפילו יש בי רק טיפה מועטה של חמימות.
השעה אחת וחצי בלילה, המיקום ארומה, אני- מנסה להבהיר נקודה, מנסה להסביר לאדם שיושב מולי שביקשתי רק שימתן את טון הדיבור ודוד עדיין טוען שאף אחד לא מבין אותו ולא רוצה גם להבין, ככה זה- הוא נולד עצבני ואני בחרתי לברוח. כן, מדובר בסיכום די סובייקטיבי של העניינים. ניתוח קר של הנושא- הערה בונה הפכה לויכוח שעבר לניתוח מסובך. יחי הפלצנות.
אחרי זה חיכינו לא' ליד הבית,החבר היקר שלי חזר מתנדנד ומתוק מתמיד הביתה.
אגב עניינים- הם אכן התפוצצו בסופ"ש הזה, הייתה מסיבה חלשה באיזור של י-ם, כולם היו מחוממים על כולם והשיחה עם בלונדי לא עזרה במיוחד לאור העובדה שאין באמת פיתרון אמיתי. כולנו לא חברים, סתם חבורת צבועים בני 20 פלוס, גיל משמח שכזה.
אבל כל אחד מאיתנו בטוח שיש למישהו אחר פינה חמה בלב בשבילנו- כמה מתוק, חבורת ציניקנים תמימים.
עמדתי בהבטחה שלי לעצמי- אני מתחמקת באלגנטיות מג'ינג'י כבר שבוע, כבר אמרתי שחבל, אבל חבל על מי שמת.
גם י' נזכר בקיומי- זה מה שקורה כשאני לא מתקשרת, הגיע הזמן להשתין על מה שהשתין עליי, בקשת- כזה דימוי מרהיב.
טעות נוספת שארעה אתמול, היה האורווזיון הנוראי הזה. הרמה יורדת משנה לשנה, לא יאומן.
ממש לא ברור למה השיר שלנו לא עלה, לא ברור בכלל הרי לא מדובר בשיר פוליטי הא?
יום טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
