אִינְטוּאִיצְיָה, תחושה פנימית ללא ביסוס עובדתי

אני מתגעגע ל"שב שב בשקט" שהיא אומרת לי שאני מבלבל לה את המוח.

ואני גם מתגעגע לצחוק המתגלגל שלה. שמרוב שהיא צוחקת היא לא נושמת.

אנ מתגעגע להודעות שהיא שולחת לי מהאיסיקיו "דחוווווווף למחשב!!!!@!#@!%" (ואחרי שאני בא בריצה- מסתבר שמה שהיה דחוף כ"כ זה בדר"כ או שאין לה מה ללבוש או שהיא רעבה ואין מה לאכול בבית. ואז כמובן היא מוזמנת אליי לגמור לי את כל העוגיות בבית. אבל זה סיפור אחר.)

אני כלכך מתגעגע ללק האדום אדום אדום בציפורניים שלה. זה מצחיק..

אני מתגעגע לפרצוף שהיא עושה כשהיא מנסה משהו ולא הולך לה. הגבה השמאלית שלה מעט עולה למעלה והיא מכווצת את השפתיים. חחח איזה יפה היא.

אני מתגעגע  לקול שלה כשהיא לחוצה. הוא משתנה. ואז כשהיא נרגעת היא לוקחת נשימה עמוקה והקול שוב משתנה.

אני מתגעגע לחיוך השובב שלה כשהיא עושה משהו לא בסדר והיא יודעת את זה.

אני גם מתגעגע לצחוק המזויף שלה, כשהיא מנסה להיות נחמדה לאנשים וצוחקת מכל מילה שלהם.. (לפעמים זה בכלל לא מתאים. )

אני מתגעגע לקול הדרדסי שהיא עושה כשהיא רוצה ממני משהו שהיא יודעת שיהיה קשה לקבל.

בנוסף אני מתגעגע מאוד גם לאטרף שלה. (כשהמוח שלה מתרוקן משכל ואז הגוף עושה מה שהוא רוצה. יום אחד היא עלולה לירות בי..)

אני מתגעגע לטיק' הזה שיש לה, שהיא לא מודעת אליו. כשהיא מוטרדת מאוד, יש לה כמה שניות שהיא בוהה באויר וממצמצת קצת יותר מהר מהרגיל.

אני מתגעגע לכך שהיא תופסת לי בחולצה ומושכת אותי עד שאני ממש מתחת לאף שלה ואז אומרת "תיזהר ממני!" (ואז מתפקעת מצחוק).

אני מתגעגע לריח שהשיער שלה עושה כשהיא מסדרת אותו והוא מתעופף לו, וכך גם הריח.

אני מתגעגע לצעקה הזאת שלה : "אוי!" כשמשהו נופל. ואז, כרגיל היא מתחילה לצחוק. גם אם זה היה הכבד שלי שהיה נשפך על הריצפה. אחח עירית.

אני מתגעגע לדיבור שלה שנהיה כלכך, אבל כלכך מהיר כשהיא מאושרת+ממהרת.  ואני אף פעם לא מבין מה היא אומרת. ואז היא מתעצבנת. כי היא ממהרת.

אני מתגעגע לזה שהפה שלה נפתח קצת, היא באה להגיד משהו, ואז היא מתחרטת אז היא סוגרת את השפתיים ואומרת: "אז מההה.. אתה בא לפה הרבה?"

אני ממש מתגעגע לפרצוף שהיא עושה כשהיא חשה שחקנית. מרוב שהיא גרועה, וזה כ"כ מצחיק, היא כ"כ טובה!!! (פוטנציאל הוליוודי ענק.)

אני מתגעגע לצחוק המיוחד שלה, שהוא מיוחד רק כשהיא צוחקת עליי. למשל כשאני נתקע עם הראש במדף או דברים כאלה. יש לה צחוק ייחודי למקרים האלה.

אני מתגעגע לכך שהיא תמיד מרוששת אותי. כל דבר קטן שאני עושה היא דורשת ממני 5 שקל. בשבועיים האחרונים, איכשהו, אני חייב לה 8,225 שקל.

אני מתגעגע לכך שלפעמים היא חושבת שהכל סובב סביבה. לפעמים אני חושב שהיא חושבת שהשמש זורחת לה מהתחת. איכשהו, זה גם נכון.

אולי עשיתי מזה עניין יותר מדי. אחרי הכל היא בסה"כ טסה ל10 ימים.

אבל זה מרגיש כמו נצח .

שתחזור בשלום.. ושלפחות אחד מאתנו יהנה בחופש הזה.