הולכים אל הלא נודע

אין, אין פשוט אין על הסדר של פסח. איכשהו כל השנה אני קצת מתעצלת ובפסח, כשמגיע הרגע שצריך להתחיל את הסדר והניקיון בבית מגיע אליי פרץ מרץ ואדרנלין ואני מתחילה לנקות ולסדר ואני מתקתקת הכל כמו שצריך ולא בהרבה זמן וכל פסח אני מגלה מחדש את אהבתי לחומרי הניקוי השונים ולאקונומיקה בפרט.

אז בשישי סיימתי לנקות את החדר סידרתי הכל! ניקיתי את המגירות, העפתי שתי שקיות מלאות של זבל, נפטרתי מחומר לימוד שהיה שמור לי בארון מאז כיתה ח', העפתי כל מיני פיצ'עפקס וכמובן שאצלנו לא באמת זורקים אנחנו תורמים את הכל לגנים בקיבוץ שלפחות מישהו אחר ייהנה .....

ריח האוקנומיקה מציף את החדר, כל הקלסרים מסודרים בשידה שלי, סידרתי את כל המחברות, כל מיני דפים מפוזרים בתיקיות ניקיתי את החדר מאבק מכל פינותיו הכי נסתרות שיכולתי למצוא, סידרתי את כל המכתבים שאי פעם קיבלתי ואיכשהו נשמרו (בעיקר מכתבי הטיסה) וכל הברכות שהיו מפוזרות בתיקיות מנויילנות ומסודרות בקלסרים....

תמיד אומרים שבפסח חלק מהסדר זה גם לנקות את עצמך ממטענים רגשיים ולסדר את הדברים שבלב ובראש והשנה באמת עשיתי משהו בשביל זה ומתכוונת לעשות. בין כל הבלאגן מצאתי בתחתית השידה שלי, מתחת לכל המחברות מאז כיתה ח' וספרי הלימוד העבים והישנים שלי את מה שהכנתי לאקס שלי מתנה. דף באמת מושקע בהמון אהבה ומלא לבבות והתמונות הכי יפות שלנו עם הפרחים היפים מפלסטיק וכל הדברים שכתבתי לו והכל היה כל כך צבעוני ואופטימי ותמים ואוהב והוא היה חלק מאוד גדול בחיים שלי אומנם לתקופה מאוד קצרה אבל עדיין אהבה ראשונה וזה... והיה לי קשה מאוד לשחרר אותו ולתת לו ללכת למרות שבפועל אני זו שנפרדתי ממנו אבל זה לא בהכרח אומר שזה הופך את הפרידה לקלה יותר. ועד יום שישי לא העזתי לזרוק את זה, לא העזתי לגעת בזה. האמת שלא זכרתי בכלל איפה שמתי את זה וזה היה אי שם ליד המעטפה שסגורה הרמטית ככה שאף אחד, כולל אני, לא יוכלו לפתוח את זה, אף פעם. מה יש במעטפה? את כל מה שאי פעם כתבתי לו ועליו, הורדתי את כל הקבצים לדיסק כולל את התמונות שלו ושלנו שהיו לי על המחשב. הוצאתי את המתנה הזאת ואחרי שבהיתי בה כמה דקות והעליתי לעצמי זכרונות טובים וחלקם פחות התחלתי לחתוך את הדף לחתיכות קטנות, כל כך קטנות עד שגם אם אני ארצה אני לא אוכל לשחזר שום דבר ועד שלא יזהו את הדמויות שבתמונות. קיטשי נכון וסימבולי משהו אבל באיזשהו מקום הורגש שחרור מעין הקלה שכזאת.... 

ולגבי מה שאני מתכוונת לעשות? אני הולכת לתפוס את נ' לשיחה רצינית אחרי שהבן זונה היה עם מישהי במסיבה מול הפנים שלי כשהוא יודע מה אני מרגישה כלפיו ואפילו לא היה לו את התירוץ שהוא היה שיכור כי הוא נהג, אחרי שהוא טמטם אותי ופתאום מפריע לו נורא שאני קרה אליו, עד כדי כך שאני אפילו זוכה לקבל על זה אסמס אחרי שהוא מתנהג אליי כמו מניאק בבית ספר ולא שם עליי ויודע לבוא אליי רק כשהוא צריך עזרה במשהו הגיע הזמן שנדבר על הדברים ונשים הכל על השולחן ונחליט מה אנחנו עושים עם המצב הבלתי נסבל הזה, אני לא יודעת מאיפה בא לי האומץ הזה אבל שלחתי לא אסמס שאני לא בטוחה שהוא מבין מה הולך פה, אחרי שיחה שלמה של עקיצות על מה שהיה במסיבה באותו הסופ"ש והאדיוט לא הבין מה הוא עשה לא בסדר שהוא היה עם מישהי מול הפרצוף שלי, ושאני אשמח אם הוא יעשה את המאמץ הקטן הזה בשבילי ונדבר כמו שצריך והוא ברוב אדיבותו ענה שזה מקובל מבחינתו ושזה בהחלט נדרש.... אז מה שנדרש עכשיו זה לקחת נשימה ולשאוף הרבה אומץ ביחד איתה ופשוט לקרוא לו........