נפגש בספסל

הוא נראה כל כך טוב, ממש מושלם.

בחור טוב, עם אופי טוב, תמיד רציתי שיהיה משהו.

אחרי הרבה זמן שהוא היה פנטזיה שלי, הרבה זמן שרק קיוויתי,

הוא כבר לא היה רק פנטזיה.

הוא נהיה פנוי, פנוי ורוצה.

הוא רצה קשר בנינו, וגם אני רציתי.

לא יודעת אם קשר, אבל משהו.

שמחתי, כבר קבענו להפגש,

אך זה נגמר ב"אני מעדיפה שלא נפגש" מצידי.

הבנתי משהו, משהו שלא רציתי להבין בכלל.

שהוא, זה לא מהשאני באמת רוצה,

אני יודעת את מי אני רוצה, כולם יודעים.

ואיזה בחור חתיך זה לא מה שיגרום לי לשכוח.

אז ויתרתי על הבחור החתיך,

למרות שהרצון האמיתי לעולם לא יתממש.

אבל אין מה לעשות, לא צריך לאהוב את מה שמשיגים,

צריך להשיג את מה שבאמת רוצים.

גם אם זה נראה בילתי אפשרי.

בין א' ל-א'...

.מצנר.