נמאס לי שכל אחד חושב שהוא הכי בוגר בעולם.
לכל אחד יש ניסוח חדש לבעיות שלך, מנסה לפתוח לך את העיניים כאילו השקפת העולם שלו כל כך גדולה ומבינה.
נמאס לי שאכשאני אומרת שטויות כהרגלי אנשים מגחכים גיחוך של "אך, בסך הכל ילדה קטנה"...ילדה קטנה בתחת שלי. אולי אני קטנה, אבל מבינה קצת מהחיים שלי, לא אומרת שאני בוגרת, אבל לא מטומטמת כמו הרבה אחרות, ולא, אני לא משתחצנת או סותרת את עצמי, אני לא אומרת שאני מבינה על אהבה ועל הבעיות בחיים יותר טוב מהשאר, ולא, אני לא נותנת עצות כמו "אתה בסך הכל קטן, כשתגדל תבין"...אני רק אומרת שלמשל אני לא אכיר מישהו באינטרנט ואפגש איתו לבד, אני לא אלך לבד עם מישהו במסיבה שאני לא מכירה, אני לא אסתובב ואסתבך עם אנשים מפוקפקים...אז מצד אחד יש לי הרבה שונה משל אחרים. אבל מטריף אותי האנשים האלה שחושבים שהם בוגרים ומבינים ויכולים לחלק משפטים "מבוגרים" לאנשים שקטנים מהם בשנה\שנתיים.
קיצר, מה שניסיתי להגיד, זה שלכל אחד יש צד ילדותי, כמה בוגר שהוא נראה. ולא להקשיב לכל אצע של כל אחד כמה שהוא נראה לכם בוגר שעבר הרבה...כי הוא בטח שנתיים מעליכם שכל מה שהוא עשה יותר ממכם זה בגרות במתימטיקה.
פיס אאוט.
.מצנר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
