אחרי שנה מדהימה שעליה אני עוד איפור
ודימום רב בפאב של פרחות שרק אלוהים יודע איך, זאת כבר הפעם השניה החודש שאני פה
כמה החלטות קונקרטיות ווואלה, מזה חשובות לשנה הזאת.
הראשונה היא, כמובן, לא להסכים יותר, אף פעם פעם פעם פעם לצאת לפרסים של פרצות וערסים
Simple as that
דבר שני, לא משנה כמה בא לי, לא לשתות יותר בירה. כי אז יש לי פיפי. ממש. ולכן תדעו כמה מחלות מין מסתובבות פה. וכמה פרצות אני אצטרך לעבור עד לשירותים.
לא לחתוך את עצמי יותר, רוב הסיכויים ששניים יחפש אותי שוב על זה. וממש לא בא לי לגמור כמו שלי.
ללכת לפסיכולוג. כי כמה ששניים עיצבו אותי בקטע הזה, נמאס לי כבר לרצות למות ולחשוב רק על זה כל היום. אולי כדאי לתת לחיים האלה עוד צ'אנס. אולי אני כן יכולה לתת אמון (ו300 שקל לשעה,כמובן) ומישהו יוכל לעזור לי.
כוסעמק עם הבירה הזאת. הלכתי להשתין.