אז... מה מתוכנן לנו החודש?
שרה, בת הדודה מצרפת, אמורה לקפוץ לביקור.
חג החנוכה <סמיילי מחייך ומזיל ריר>
שירה, אחותי, אמורה לחזור מארה"ב אחרי חודשיים שלא ראיתי אותה.
כנס חנוכה של המש"צים- בא לי בטוב אחרי ההפסקה שלקחתי מחבורת הצבועים האינטרסנטים האלה (אנה מבינה אותי).
תהרגו אותי, אבל משהו אומר לי שהשביתה מסתיימת אחרי חנוכה. היו לנו חודשיים (בערך) נפלאים של חופש ועכשיו הגיע הזמן להתחיל לעבוד. ותחשבו על זה, הרי בינואר כבר נגמרת המחצית הראשונה ויוצא שלא למדנו כמעט מחצית שלמה. מה שאומר שלא למדנו חצי מהחומר. מה שבטוח זה שבבגרויות יהיו הקלות.
הבגרות עצמה היא בולשיט, כך שהשנה קיבלנו בולשיט עם הקלות. וופידו ^^
אני מנצלת את הבמה הזו כדי לאחל מזל טוב להדר ושחר.
הדר (4.12), שיהיה המון מזל טוב! אני אוהבת אותך אחות! *נשיקות*
שחר (9.12), מזל טוב ילד! שמחה שחזרנו להיות כמו פעם! *חיבוקים*
קרדיט לאלכס על החתול הקורע הזה.
היה שבוע קשה. עשיתי משהו שלגמרי התחרטתי עליו והתנחמתי בעובדה שהדבר הזה לפחות פועל לטובת מישהו אחר. בסוף גיליתי שזה לא היה משמעותי כלל למישהו האחר הזה, ו...נשברתי.
לא נתתי לזה להיראות כלפי חוץ. העדפתי לשמור את זה כאן, אצלי. לא רציתי שוב לתת לכם את התענוג שבלראות אותי נשברת.
ויודעים משהו?
כל רגשות האשם, ייסורי המצפון, הרצון להתנתק, להיעלם, להפסיק להיות נחמדה
כל אלה
כל אחד ואחד מהם
וגם כולם ביחד
לא גרמו לי להפסיק לחייך.
אז אני נגעלת מעצמי
וקשה לי להסתכל על עצמי
אבל אני אעמוד מול המראה
ולא אפסיק לחייך.
וזה, ידידיי, הניצחון המתוק שלי על המחשבות הרעות
והניצחון המתוק שלי על הבנאדם שתמיד הכי קשה לי לנצח-
אני.
*לא מפסיקה לחייך*
אני היצור הכי גאוני
הכי מוכשר
והכי משועמם
עלי אדמות.
וההוכחה: 
מבית היוצר של...שלי D:
אה, יום איידס שמח (ובעל לקחים לגבי סקס לא מוגן) לכולם.
~נועם~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
