כשיגמרו השמיים...
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2008
אתה בטח לא תקרא את המכתב הזה
אתה בטח אפילו לא יודע על הבלוג שלי, על איך שברחתי לפה אחרי שהשנאת עליי את תפוז...
אבל בכל זאת המכתב הזה הוא בשבילך.
לפני כמה שנים התחלתי במסע התחלתי אותו איתך כשלימדת אותי מה זאת אהבה אמיתית כזאת ומחייה כהראית לי שיש לי עוד למה לחיות...
ואז הפסקתי אותו כשפגעת בי ורציתי להרוג את כל מה שקשור אלייך....
עכשיו אני מתחילה מסע חדש שאיפשהו חופף בנקודה שבה הפסקתי את המסע שהתחלתי איתך. אתה מבין? אני טסה להודו .
לבד. ועברתי דרך שבעת מדורי גיהנום עד לכאן... גם אתה היית אחד מהם... מדי פעם מתגנבת המחשבה מה אם בטעות אני אפגוש גם אותך שם ? מה אני אגיד? איך זה ישפיע עליי? ואולי... רק אולי... כדאי שאני איזום מפגש שכזה לפני שאני טסה? אולי הגיע הזמן באמת לסלוח?
ומה זה יעזור לי? מה זה ייתן? אתה עוד זוכר אותי בכלל? סביר להניח שאולי אני לא יותר ממחשבה חולפת... יש הרבה דברים שקשה לי לשכוח ... ואני לא מוצאת את הכח לסלוח לך לגמריי...
אז בשביל מה? מה אני רוצה? מה אני מחפשת?
| |
|  כינוי:
lady_starlight בת: 42 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
