http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792heCopyright 2026 lady_starlight. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11685580<div align="right" dir="rtl">עברה כמעט שנה.. ואתה שם ואני פה אבל רוצה שנהיה ביחד.. הקול שלך בטלפון נשמע כלכך קרוב שאני כמעט יכולה לגעת בך...בחלומות בלילה אני גם מצליחה וכשמגיע הבוקר אני נשארת עם זכרון החלום מהלילה והרבה חלומות בהקיץ.עם כלכך הרבה אנשים דיברתי כולם שואלים אותי אז למה אני לא שם... אלה שלא, שואלים למה אני לא מביאה אותך לכאן.. ואחרי כמעט שנה אין לי תשובה מספיק טובה...אז למה לא באמת?אתה מעניק לי אהבה שמזינה אותי גם כשאני רחוקה ממך, אתה לימדת אותי לאהוב מחדש והפעם באמת.הצחיק אותי שרק עכשיו הבנת כמה אני באמת אוהבת אותך, כי בשבילי לאהוב אותך זה כמו לנשום זה לא משהו שאני יכולה להפסיק. אבל אז נזכרתי- האהבה הזאת התחזקה כשלא היית מודע למה שקורה מסביבך, כשהייתי צריכה להמשיך להאמין ולהאחז בה גם כשהיה נראה שאין למי.אני אהפוך עולמות בשבילך אני אהפוך עולמות בשביל שנהיה ביחד.אני יודעת דברים שאתה עוד לא יודע אבל כלכך רוצה כבר לשתף אותך בהם, אני יודעת עכשיו תשובות לשאלות ששאלת לפני שנה ולא ידעתי מה לענות.אבל יותר מהכל ביחד רק תהיה מאושר אם שום דבר מהדברים שאני רוצה מהדברים בשביל עצמי, בשבילך או בשביל שנינו לא יתן לך א</div>Wed, 31 Mar 2010 12:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11685580http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=11685580http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11287532<div align="right" dir="rtl">אם היה לי זמן... רק עוד קצת זמן.. חודש..שבוע...יום... שעה...אפילו שיחה אחת קטנה בסקייפ תספיק... להגיד לך כלכך הרבה, כלכך הרבה שאני מרגישה שאתה צריך לשמוע...כשאלוהים ברא את העולם, ככה אני מאמינה, הוא שלח לארץ כמה מלאכים בודדים שישגיחו שהכל מתנהל כמו שצריך. הם לא הגיעו כדי לחלק הוראות רק בשביל לשים עין ואולי לכוון טיפה אנשים אבודים...נשמות טהורות, שלא משנה מה הגיל הביולוגי שלהם על כדור הארץ, מה הם עברו ומה הם ראו, העולם בעיניהם הוא מושלם כמו ביום שבו הוא נברא, וכל האנשים הם טובים, והשמיים תמיד כחולים, והשמש תמיד מחממת בדיוק במידה הנכונה...ויצא לי להכיר מלאך כזה, יצא לי להכיר אותו ולהתאהב בו ולהרגיש את האהבה שלו אלי, ודרכו להרגיש את האהבה האינסופית של היקום.על רצף הזמן הכרונולגי הייתי איתו חודשיים אבל בשבילי זה היה נצח....אתה המלאך שלי, או אחד מהם. אתה נשמה טהורה שהזמן לא יכול לקלקל... ישות של אור בין אנשים של צל.אור הנר שהעיר אצלי פינות מרוחקות.. איזה מזל יש לי כמה אהבה קיבלתי- שזכיתי שאתה חלק מחיי...גם כשאנחנו לא מדברים, כשאני נזכרת בחיוך המבויש שלך, כשאני מסתכלת בתמונות, כשאני מזמזמת ל</div>Sat, 03 Oct 2009 00:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11287532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=11287532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11273666<div align="right" dir="rtl">שבע שנים המכתב חיכה להכתבולהישלח. הוא עבר מצבי רוח, עליות ירידות... הוא היה כועס, הוא היה מקניט הוא היה מפייס הוא היה סולח ולא שוכח אבל בכל וריאציה הוא נשאר לי על המחשב...השנה אחרי ביקור מקרי בירושלים העתיקה בזמן הופעה שהוזמנתי אליה, לקחתי את המחברת שתמיד נמצאת איתי ביקשתי עט ממישהי שישבה לידי והתחלתי לכתוב- מתוך מחשבה אחת שרצה לי בראש- התוכן לסליחה הוא לא אצל הנותן אלא אצל המבקש... כלומר, גם אם אני לא אקבל מחילה, גם אם בקשת הסליחה שלי לא תתקבל... עצם זה שביקשתי אותה, ולא כחלק מדואר תפוצה שנשלח בתפוצת נאט"ו לכל רשימת הקשר אלא משהו שיוצא לי מהלב ומיועד בדיוק לאותו הבנאדם עצמו- זאת הכוונה וזה התוכן ושם נמצאת המשמעות.אז כשהמשפט-תובנה הזה מרחף לי בראש ישבתי וכתבתי לו מכתב שאומר הבנתי, שחררתי אני סולחת. ותודה שהיית שם בשבילי אז וסליחה שלקח לי הרבה זמן להבין את זה.אתמול בלילה המכתב עבר ישר מהמחברת למחשב ומשם לאימייל שלו.. יכול להיות שהוא כבר שכח מי אני, יכול להיות שכמו שהמכתב חיכה להכתב הוא חיכה למכתב שיגיע... אבל המשמעות היא אצלי- אני סלחתי לו , כי למדתי לסלוח לעצמי ועכשיו בזכות כל מה שהיה</div>Sun, 27 Sep 2009 14:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11273666http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=11273666http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11035420<div align="right" dir="rtl">קרא לכם פעם שהתאהבתם במישהו ובדיוק באותו הזמן גיליתם שהוא אוהב אותכם בחזרה? בלי שהייתם צריכים לרדוף או לנסות לשכנע? אלא הוא פשוט היה שם בשבילכם לחבק וללטף כשצריך? ברור שהיה זאת סתם שאלה רטורית... גם לי היה, והיו לי חודשיים מופלאים איתו ואז הייתי צריכה לעזוב ולהשאיר אותו מאחור יחד עם חלק גדול מהלב שלי שנשאר איתו....היו לי תקוות לא פנטזיות אבל תקוות ידעתי שאני צריכה לחזור לארץ וידעתי שאני לא אוכל להשאר בנפאל אבל תמיד האמנתי שאם האהבה שלנו חזקה מספיק, והאמנתי שהיא חזקה מספיק, אנחנו נחזור להיות ביחד אם לא השנה אז בשנה הבאה או בזאת שאחריה...ואז חזרתי לארץ ובכיתי שבועיים חשבתי עליו כל יום כל היום כל מה שרציתי היה לחזור שוב לנפאל שוב אליו ולא לעזוב.מתי שהו הבנתי שאני לא יכולה ככה יותר שמגיע לי להיות מאושרת, שהגיע הזמן שאני אשתחרר ממנו ואאפשר לעצמי למצוא אהבה חדשה... אז ניסתי באמת שכן אפילו יצאתי לדייט... אבל הוא תמיד בלב שלי קצת פחות מבעבר אבל עדיין שם.אז מדי פעם כשאני לא מצליחה להלחם בדחף אני מתקשרת אליו, כן.. כן.. לנפאל.. יותר נכון אני מתקשרת לחבר שלו שיתן לי לדבר איתו... ברוב הפעמים הוא לא</div>Mon, 06 Jul 2009 20:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=11035420http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=11035420http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=10994053<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שאמרנו הרבה דברים והבטחנו הרבה דברים האחד לשני,הבטחנו לזכור להיות פרפר להנות מכל רגע בלי לחשוב על עבר ועל עתידאבל גם אמרנו שתמיד נאהב אחד את השני באהבה ששמורה רק לשנינו וגם אם אנחנו נשתנה וגם אם האהבה תשתנה היא תמיד תהיה שם.כשאמרתי לך בפעם האחרונה לפני שעזבתי שאני אוהבת אותך אמרת שתחכה לי, מצטערת שלא יכולתי לומר לך את אותו הדבר, אבל פחדתי.הבטחנו לבטוח ביקום לא לכבול את עצמנו לזמן ומקום אלא לשחרר ולראות לאן נגיע אבל משהו בי תמיד מתגעגע אליך תמיד רוצה לחזור לשם למקום, למגע, לחיוך , לקסם ...הבטחנו לשמור על קשר ולא משנה באיזה דרך, לכתוב...להתקשר.. בפייסבוק... במסנג'ר בכל מה שיצליח. ואני מנסה אבל לפעמים זה נראה לי מסורבל מדי לפעמים נראה לי שהכל הולך נגדי, נגדינו.הבטחתי לחזור שנה הבאה עכשיו ני כבכר לא בטוחה בזה לא בגללך כי אתה הסיבה שלי לחזור אני מוכנה לוותר על הכל אלף פעם בשביל לראות אותך ולחבק אותתך ולנשק אותך עוד פעם אחת.אבל אתה גם אמרת לי שאולי כשאחזור דברים יהיו שונים... בגללי? בגללך? בגלל שנינו?הלב רוצה בחזרה לשם, רוצה כלכך שהוא מעיף את עצמו על קירות בית החזה מנסה לצאת מהגוף</div>Wed, 24 Jun 2009 00:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=10994053http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=10994053http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9801650<div align="right" dir="rtl">נוסעת עכשיונוסעת עכשיו. מקום שהוא הרחק מכאן, כשיגמרו השמיים לפני שיתחיל הים. נוגעת עכשיו. זיכרון ישן- עומדת על עדן חלון מוזהב מנופפת לאהובי שהלך. לא אחזור יותר. מדרך שבה הלכתי כלום לא יישאר. דרכים חדשות שלא הכרתי, יפתחו לפני- מנגבת עיניי.</div>Sun, 24 Aug 2008 21:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9801650http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=9801650http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9781605<div align="right" dir="rtl">אתה בטח אפילו לא יודע על הבלוג שלי, על איך שברחתי לפה אחרי שהשנאת עליי את תפוז...אבל בכל זאת המכתב הזה הוא בשבילך.לפני כמה שנים התחלתי במסע התחלתי אותו איתך כשלימדת אותי מה זאת אהבה אמיתית כזאת ומחייה כהראית לי שיש לי עוד למה לחיות...ואז הפסקתי אותו כשפגעת בי ורציתי להרוג את כל מה שקשור אלייך....עכשיו אני מתחילה מסע חדש שאיפשהו חופף בנקודה שבה הפסקתי את המסע שהתחלתי איתך. אתה מבין? אני טסה להודו .לבד. ועברתי דרך שבעת מדורי גיהנום עד לכאן... גם אתה היית אחד מהם... מדי פעם מתגנבת המחשבה מה אם בטעות אני אפגוש גם אותך שם ? מה אני אגיד? איך זה ישפיע עליי? ואולי... רק אולי... כדאי שאני איזום מפגש שכזה לפני שאני טסה? אולי הגיע הזמן באמת לסלוח?ומה זה יעזור לי? מה זה ייתן? אתה עוד זוכר אותי בכלל? סביר להניח שאולי אני לא יותר ממחשבה חולפת... יש הרבה דברים שקשה לי לשכוח ... ואני לא מוצאת את הכח לסלוח לך לגמריי...אז בשביל מה? מה אני רוצה? מה אני מחפשת?</div>Thu, 21 Aug 2008 00:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9781605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=9781605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9752368<div align="right" dir="rtl">אתם לא באמת מכירים אותי, אתם לא יודעים מי אני מה אני מרגישה וחושבת...הדברים שעברתי במשך השנים, האנשים שפגעו בי הבנאדם שהפכתי להיות...אתם פוגשים אותי בעבודה ורואים אותי צוחקת מדי פעם אולי עצבנית אבל מה אתם יודעים? מה אתם באמת יודעים?!אני...רק רוצה לברוח מהכל למצוא שקט נפשי ...לבנות את עצמי מחדש...</div>Fri, 15 Aug 2008 17:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9752368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=9752368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9738761<div align="right" dir="rtl">אם חשבתם שזה שלא כתבתי יחסית הרבה זמן זה אומר שלר קרה אצל כלום- טעיתם.קרה הרבה!!!לארגן טיול לסבתא שלי זה מבצע -ולא כמו אלה שיש בסופר, יותר כמו אלה שיש בלבנון ועזה.. אז בשבוע שבועיים האחרונים אני עסוקה בעיקר בזה- למצוא מלון למצוא מה לעשות למצוא איך להסביר לסבתא שלי- להרגיע אותה שלא משנה איך אבל לא ניסע בלי שיש לנו מלון שם... וכו וכו וכו...חוצמזה שביומיים האחרונים קרו התפתחויות בעניין הודו בעקבות הערה של אמא שלי התקשרתי לסוכנת לברר עד מתי באמת אני צרכיה לשלם על הכרטיס ולתדהמתי גיליתי שיש לי שבוע פחות ממה שחשבתי- כלומר עד יום שישי!!!!שזה שבוע פחות לחשוב על זה שוב (אויל בכל זאת אני עוד יכולה להתחרט?) ושוב (אבל לא-כי אני צריכה את זה וממש ממש רוצה את זה ועברתי יותר מדי בשביל לוותר על הכל עכשיו...) ושבוע פחות להתרגל לזה שאני באמת עושה את זה!!!!כמה דקות אחרי השיחה המעוררת הזאת קיבלתי הצעה ממישהו שעובד איתי לטוס איתו אלא שהוא טס שבוע לםני ותכנן לטייל מבומבי דרומה בעוד אני התכוונתי להתחיל מהצפון..... בלגן בלגן בלגן=כאב ראש.אז אחרי הרבה סחרחורת של מחשבות וכן רוצה ולא רוצה נמאס לי כבר ואחרי שדיברנ</div>Tue, 12 Aug 2008 23:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9738761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=9738761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9682756<div align="right" dir="rtl">אנשים שמחים... הם בכל מקום מחייכים אליי ברחוב במסעדה אפילו בבית אתמול אחותי הקטנה ועכשיו האמצעית מגיעים אליהן חברים בהמונים ויש צחוק ושמחה ומוזיקה ואני רק רוצה לברוח להתביע את העצב במשהו.. בשוקולד או אלכוהול או שניהם ביחד...חברה טובה שלי- אחד האנשים שאולי מבינים אותי הכי בעולם כלכך תקועה בשביתה מפגרת שהיא פתחה בה כשנמאס לה שאני אף פעם לא נוהגת אני מבינה אותה... אבל אני נוסעת עוד חודשיים לחצי שנה אז אי אפשר להשהות את השביתה בזמן הקרוב להכריז על הפסקת אש?אני כלכך רוצה לעוף מהבית לבכות במקום בו מותר לי לבכות בלי להבין ולדעת למה... אני רוצה שמחה אפילו אם היא מלאכותית אפילו היא רגעית לחלוטין ולא תחזור שוב ונראה שהעולם לא רוצה לשתף איתי פעולה- תהיי אומללה הוא אומר.. האומללות מחמיאה לך והיא נמשכת לנצח והשמחה היא רגעית רגע היא פה ואחר היא חולפת וגם ככה תחזרי להיות אומללה אז תוותרי עליה מראש...בשביל מה לך הכאב ראש הזה? למה השמחה תוביל אותך בחיים? ואושר זה בכלל פיקציה שהמציא האדם שיהיה לו למשהו לקוות- אבל אלה תקוות שווא..אבל היי- תקשיב לי טוב עולם! מגיע לי ואני רוצה להיות מאושרת!!!!</div>Sat, 02 Aug 2008 20:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (lady_starlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=388792&blogcode=9682756http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=388792&blog=9682756