כשיגמרו השמיים...
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
אני אתם והI-POD
אחרי יום עבודה ארוך במיוחד יצא לי לחשוב קצת על נושא שדי הזנחתי את ההתעסקות בו בזמן האחרון.. שאלות חצי קיומיות של מי אני ולאן אני שייכת.....זה התחיל מזה שהתחלתי לבחון את מי מהאנשים שעובדים איתי אני רוצה להזמין ליומולדת שלי... ומשם זה התגלגל למי מהם בכלל מכיר אותי ואת מי מהם אני מכירה?
כשהשתכרתי ועשיתי מעצמי צחוק במסיבה שהיתה, לאף אחד לא היה אכפת מספיק בשביל לעצור אותי, בימים שאחר כך אף אחד לא שאל אותי מה קרה באותו לילה שהתנהגתי בצורה כלכך לא אופיינית לי; ואז נזכרתי בימים הראשונים שלי בעבודה ואיך התעניינתי ושאלתי אנשים שאלות שאני בספק אם נשאלו עד הגעתי...
היום באוטובוס בדרך חזרה הביתה פתאום ראיתי את זה- באוטובוס צפוף עד אפס מקום מלבד קבוצת חיילים שעלתה ביחד ומן הסתם הכירו אחד את השני החיבור היחידי של האנשים שם היה לפלאפונים ואייפודים למיניהם...
ואז התחלתי להרגיש כמו נטע זר.. התעורר בי צורך עז לקשר למגע אנושי להתעניינות של מישהו זר בי לא דווקא במובן הזוגי-רומנטי של המילה אלא קשר כלשהו לאחר שהנסיעה הזאת באוטובוס הרגישה לי כנסיעה בין רובוטים...
אני רוצה שמישהו ישים לב כשאני שקטה אופן מיוחד או עצבנית באופן מיוחד או כל דבר אחר שהוא שונה מהרגיל ויתעניין אפילו לשם הסקרנות בסיבה לכך...
אז אני לא יודעת אם זה רק בגלל שאני "הזמנית" או בגלל משהו אחר או שככה פשוט אנשים היום מתחברים לפלאפונים אייפודים ומחשבים ושוכחים את עולם המציאות...
| |
|  כינוי:
lady_starlight בת: 42 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
