אז דיברנו במסנג'ר. (שהוא לא מתחבר אליו לעולם)
והכל היה טוב ויפה, כרגיל כזה...
ואז הוא אמר "אבל את יודעת, על משו אחד אני מצטער.."
"על מה?"
"שבאת. שהכרנו."
ואז התעוררתי.
אמנם התעוררתי מהטלפון הכי כייפי שיכולתי לקבל באותו רגע..
אבל כנראה שזה עדיין מטריד אותי.
גם עכשיו, אחרי הרבה זמן...
מה שמצחיק שאתמול ב4 בבוקר, או היום.. איך שתקראו לזה.. הוא היה מחובר.
והייתי חייבת לשלוח לו הודעה.
בכל מקרה, ערב חג אצל המשפחה.. זה נפלא.
אוכל טעים.
נסעתי בקארטינג. זה אדירר!!
ואני חולה על המשפחה שלי. כל הבני דודים האלה..
הם פאקינג כאלה יפים!! זה כזה חמוד!
ושרנו שירים מהספר של הדתיים. ולא, לא התנ"ך.
ואין.. היה טוב...
ואז הגעת לאלפי.
ואנוכי ומורזוהר הלכנו לפגוש את חברינו במקום אפל.
בסוף נשארנו אני בן ובנדוד שלו עמוס.
ואכלתי מכות כמו אני לא יודעת מה..
ואז כאב ממש לו ממש! אחחחח.. כמה סיפוק.
אבל החלק האחרון כבר לא היה בכוונה.. :X אני מצטערת.
קיצר, היה יום טוב =)
בוא נקווה שזה באמת מעיד על שנה טובה...
לי. ולמי שמגיע לו.
באמת שתהיה שנה נפלאה, תלמדו דברים חדשים, תשמרו דברים ישנים...
ו..שרק יהיה יותר טוב משנה קודמת D:
בלאוצ' ;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
