פוף. ת"א. עזריאלי.
שיר וטלי בעיר הגדולה.
אז היה מצחיק. וחנויות. ולקים. ושטויות.
גם גלעד היה! ואיזה איש מאהר"ב. ואחת עם נמשים.
והם הלכו לאיזה וועדה. צופים D:
ואז התחילו איתנו מיליון אנשים. היה כזה כיף.
לחיצת יד ליזיזים זה נפלא.
אנשים טיפשים.
"את משחקת הרבה את המשחקי כוח ואגו האלה נכון?!?!
בואי אני אגיד לך מי את, את אוהבת לנצח! את תחרותית מאוד!!"
תכלס, צדק. אבל זה שהוא חושב שהוא חכם בגלל זה - רק מוכיח כמה הוא אידיוט.
יפה. אבל אידיוט.
אחרי זה הגעתי. ובן. התגעגעתי למכות ;)
ובכלל כל החופש הזה היה טוב,
סמינר. יום הנהגה. צופים.
זרימות ספונטניות לכפר סבא. אוכל.
רק מה לא היה..? MEN~!
בגלל ההחלטה המפגרת שלי שאני מוכנה לקשר רציני.
עעעלקקקקק..
קיצר זין. פספסתי את כל ההזדמנויות המטורפות שהיו לי בגלל אידיאל די טיפשי.. אבל היי. לא נורא. יבואו עוד ;)
ומה עכשיו? בינתיים, נזרום. מה שבא בא. וברוך הבא.

בלאוצ', שהולכת לשרוד את מחר בכבוד.