הא?!

אז אני יושבת..בבית.

tears from behind my eyes

אחרי שלא יצאתי היום. עשיתי ביביסיטר.

but I do not cry

ותכלס, אני חושבת..

Counting the days that past me by

ורוצה להוציא את כל מה שעובר בראש.

I've been searching deep down in my soul Words that I'm hearing are starting to get old

אז פתחתי את הבלוג, במחשבה שאולי זה יעזור..

Looks like I'm starting all over again

יעזור להוציא את כל המחשבות המוזרות האלה.

The last three years were just pretend and I say

על אנשים. מכרים. חברים.

Goodbye to you

חלומות. הזיות. או סתם מחשבות מוזרות שצצות להן פתאום, וגורמות לי לחשוב.

Goodbye to everything I thought I knew

ולרצות להוציא אותן.

You were the one I love

אבל.. הן לא יוצאות.

The one thing that I tried to hold on to

לפחות לא בינתיים.

And it seems like I can't live a day without you

אבל מחשבה אחת שחזרה וחזרה.. וחוזרת..

To a place where I am blinded by the light but it's not right

שהיא בעצם זאת שמטרידה אותי הכי הרבה...

Goodbye to you.. Goodbye to everything I thought I knew

אני חושבת, שחלק בי, התת מודע. או המודע.

You were the one I loved The one thing that I tried to hold on to

או אולי זה בכלל יואב...

  It hurts to want everything & nothing at the same time

רוצה להתמסר. להתמסד. להתקבע. על בנאדם אחד. ואולי לא כל כך ספציפי.

We the stars fall and I lie awake

ואולי כן.

http://www.youtube.com/watch?v=Si5Kr3CdN0o

ואולי, סתם חיפשתי סיבה לשים את השיר הזה.

ואין באמת משהו עמוק מאחוריי הפוסט הזה..

בלאוצ', במן.. פוסט לילי ותשוש.