הא?!

אז קיבוץ הזורע. ליד יקנעם!

ארוחת צהריים שלמה שכוללת שניצל, מלא אורז, ועוד משו.. אה! שזיף! אה! ורוטב!! עלתה לי 5.10 שח. כמה נפלא!

קיצר זול. הרבה אוכל. כיף D:

קיצר שקט. אח. בן מפריע.

זהו. הוא הלך.

ובריכה. *יותר נכון 30 בריכות. כל יום.* שם היו הרבה ארנבים *ערבים* מהכדורגל!

אבל היו גם לא ארנבים. אחח הצהוב. יקירי. אם לא היית הולך מאיתנו כל כך מוקדם...

ואז בערב השני פגשנו אנשים D: סוףסוף.

וישבנו עם כולםםםם D:

את היה את שלומי, שהוא גדול. אבל הוא בעצם קטן! טומי.

ויותמבל. שהוא ברזילאי. ומצחיק D:

וטאקו. שבעצם קוראים לו שיר אבל הפריע לי שקראו לו ואז הסתובבתי! אז החלפנו לו את השם..

ונחום.נחי. שבעצם קוראים לו אורטל. רר...

ודורון! שהוא אנטיפת! הא D:

ועוד אחד. איך קראו לו? אה! רוטב. לוטם. יש לו פה כמו של מיכל.

ורותם המלחיצה הזאת.. אבל היא בסדר. היא הביאה לי קולה. והיא חברה מזההה טובה של בר נקדימון! אז נסלח לה על זה שהיא נולדה.

ואהוד. שהוא בכלל מיקנעם (המושבה!) אז מה הוא עושה שם?!

וצפריר. הוא היה גבוה.

קיצר, היה לאהוד קפקא! (קלאב-קאר, פשוט זה בשפת דנה ו(ס)טלי(ן) הפוסטמות)

שזה מן אוטו קטן ופתוח. כמו קלנועית. מיול. לא יודעת מה.

קיצר, שמנו מטרה לסוע בכזה בקיבוץ! והוא פתאום הגיע! אז אמרתי "וואה!"

ואז נסענו איתו D:

והוא התנחל אצלנו בדירה *שחיינו בה לגמרי לבד!* עד איזה 4 בבוקר. טיפש. בכלל יש לו חברה.

מה עוד מה עוד?!

אה כן. היה נחי. הוא אמר "מי רוצה לבוא איתי לקחת את האופניים מהמועדון?"

ואפחד לא ענה. חברים מפקירים. והוא היה עצוב. וחתיך.

אז אמרתי "אני"

לקחתי אופניים שישבו שם והלכתי איתו. רק מה לא ידעתי?!

שזה אופניים של קיבוץ! בלאגנים. אין מעצורים. רק ברגליים. ונמוך. קיצר חרא.

הלכנו. חזרנו.

לא הצלחתי להכנס דרך הפתח הקטן לפארק שכולם ישבו בו, אז אמרתי "טוב. ניסע מסביב וננסה שוב"

ואז פוף. דשא.

פוף. שיחי וורדים קטנים!!

בסוף החנתי. אבל מה? כל הרגל , אבל כולהההההההה, דם !#*#$#!

יום אחרי זה ראינו את טאקו ויותמבל והזמינו אותנו לבריכה D: יש!

וגםםם סידרו לנו אייס קפה!

היו הרבה ברביזים. שזה בכלל לא מה שאתם חושבים.

טוב. חפרתי. אויש התגעגעתי לפוסטים כאלה D:

בהחלט שוות 0.18 אגורות! לכל אחת כע?

"תנועת היום!" רוטב, יותמבל, סטאלין, שירהאחתוהיחידה,דנה חמודנה, וטאקו.

בלאוצ'. 0.18. היה אדיר.