אין הרבה לומר, תוכן מיותר,  סיפור שנגמר.
אולי בכל זאת כמה מילים, תראה את האמת מול העיניים, תרגיש את הדמעות שלי על הלחיים, את הזיעה בכפות הידיים.
הכל נשבר בינינו, נגמר אצלנו, דועך בין שנינו, האמון איננו.
היית דמות גדולה עבורי, עכשיו אתה רק דמות בין הצללים, דמות שרואים רק בשבתות ובחגים.
ביום אחד נפלת מהפיסגה,  מאותו רגע החיים התחילו עבורך, אבל עבורנו הם נגמרו, כנראה שלא התאמצת לחשוב גם עלינו ברגע ההוא.
אתה בסך הכל עוד אחד מהאפסים שפעם צחקת עליהם, כאלה שטובעים ברחמים עצמיים.
השארת אותנו עם ציפיות שתחזור, אמרת שאתה מתחרט על הכל, אבל המילים שלך חסרות משמעות, השקרים  חוזרים על עצמם .
פגעת בי, אין כאב יותר גדול מבגידה ונטישה.
אבל לי יש מצפון נקי, ודרך ארוכה לצעוד בה עם ראש מורם....ואתה, לך יש הכל' אבל אין לך כלום.

לא מצליחה לכתוב יותר.