הייתי צריכה לדעת שאחרי כל תקופה טובה באה הנפילה. ומכיוון שזו הייתה תקופת הגן עדן שלי, החודש האחרון הזה, הייתי צריכה לדעת שהנפילה תבוא עם כל הצרות שרק אפשר. כל מה שלא רציתי שיקרה- קרה בבת אחת.

צריכה לתפוס את עצמי בידיים בדברים שאני כן יכולה לשנות, ואז הדברים שאני לא יכולה לשנות יסתדרו מאליהם.

"במילים אחדות, ללא חששות

הניחי ידך הקטנה

ובואי אליי, מחכה עד בלי די

כותב לך שירי אהבה

או, נהדרת עליי

או, נהדרת מדי

תני לי לראות אותך מתפשטת מולי

תני להרגיש את הרגע שבו תהיי שלי

בואי, כי קר עכשיו כשאת לא איתי

מול המוכר, הרגוע- את זעזוע."