לא אכפת לי שאני כותבת של הזמן שירים.
זה מה שאני שומעת כל היום,אז..
כמה חסר/איציק שמלי
מתעורר לי בבוקר פותח ת'עיניים,
מתרגל לבדידות מוזרה שנוצרה בינתיים
שוטף פנים שותה קפה הכל לבד מאז שעזבת..
לכולם הכל רגיל השמש זורחת,
יש בית אישה ילדים
החיים זורמים חיים בנחת, בלי פחד.
רק אני מנסה לאסוף שברים מאז שהלכת..
החברים נותנים קצת כוח,
יש פה חיים נסה לשכוח
ואיך זה פרצוף כמו שלך אינו צוחק.
יש עוד עתיד שווה לפרוח,
וכמו ירח שוב לזרוח
אך כשכולם ישנים אני לשמיים צועק.
כמה חסר לי החיבוק שלך,
כמה חסר לי הליטוף שלך
אני נשבע לך שכל יום אניח זר.
שמך לא חרוט רק על הסלע,
גם בליבי אני שומר לך
אהבה ללא גבולות אני זוכר!
מתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתי,
אך מהר אני מבין זאת מציאות שמכה בי
והחלום זה מה שלי קורה כל יום מאז שהלכת.
הלבד הזה קשה ואין בי מנוח,
ובדיוק שאני מנסה לבנות חיים ולשכוח
את מזכירה לי שאת חזקה ממני מאז שעזבת..
החברים נותנים קצת כוח
יש פה חיים נסה לשכוח
ואיך זה פרצוף כמו שלך אינו צוחק
יש עוד עתיד שווה לפרוח
וכמו ירח שוב לזרוח
אך כשכולם ישנים אני לשמיים צועק.
אלוהים ישמווווווווווורררררררררררר..
כמה זמן חיפשתי אותו!!
"קקקקקטטטטטטטטטטווווווווווווווססססססססססססססס,
קווווקקקקוווררררייייקקקקוווו,
שימולב:] "
זה מה שעובר עליי ביומיים האחרונים.
מור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
