<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Its just two of us =]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281</link><description>Hey Mishel, Do You Remember? You And Me Aginst The World..</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מוריי ויערונת :]. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Its just two of us =]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=10268580</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי כוח.
לכלום, לשומדבר, לאף אחד.
עוד מילים שיכולות למלא את הריק הגדול הזה?
לא נראה לי..

עבר חצי יום, ועכשיו אני בשלה יותר לכתוב..
את האמת אני לא יודעת אם מישהו עוד קורא פה,
או ייקרא, אבל גם לא אכפת לי..
גם ככה מדובר פה על 5 נושאים שונים,
ואני מאמינה שאף אחד, חוץ ממני לא יבין,
אפילו אם ינסה בכל כוחו.

תארו לכל כדור צמר,
שלפני תקופה היה גדול, מנופח, 
מלא בקשרים, יפה כזה..
עכשיו - כל הקשרים בו ניתקו.
נישאר רק הכדור הגדול, הוא ריק.
אבל בוחרים להיות עיוורים ואפטיים אליו.
לא חבל? להזניח משהו שהיה כ&quot;כ חזק, מנופח ויפה?
אבל המציאות הושלמה. 
אני מאמינה שהמסגרת שלו בחיים לא תתפרק,
אף אחד לא יכול עליה, אבל באמת.
היא דבוקה בדבק מגע.
אבל כל הבפנים התמלא ברע, בגועל נפש,
באינטרסנטיות, בצביעות, בשקרים.
נכון אני מקצינה.
אבל אולי איי פעם מישהו יבין.
זה בור גדול בבטן שכולנו מכסים.
אחד מהאנשים הכי חשובים לי בערך לימד אותי משהו,
&quot;הכי חשוב לאהוב את עצמך, ולהיות שלם.&quot;
תכלס, אני מעריצה אותו על זה.
כל הכבוד לו.. שהוא חזק באמונתו..
כל כך הרבה התפרק כבר,
ושומדבר לא ניתן לתיקו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 08 Dec 2008 20:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=10268580</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=10268580</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9961562</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דף חדש,
דף של הגשמה, של טוב, של בריאות, של שמחה, של הצלחה, 
של אושר, דף של כייף, של מימוש ואהבה..

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה,
הלוואי והשנה הזו תהיה יותר מוצלחת מקודמותיה
ושיהיה לכולנו הכי טוב שרק אפשר לבקש. (:


חג שמח! :]]
מורי


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 29 Sep 2008 18:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9961562</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9961562</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9724452</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה כתוב בספרים בשירים במפות הכוכביםמה כולם מחפשים את האושר מקוויםוהגורל צבעו אפל עמוק בפניםאל תבכי אחות קטנה זה לא פשוט את מבינה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Aug 2008 12:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9724452</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9724452</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9636782</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דבר ראשון,
האבא השני שלי הולך להיות בהישרדות!
דייייי הוא כזה טובבבבב (:


משהו כאן מפורר, מפורק, לא שלם, חסר.
זהו מן מעגל שאף פעם לא נסגר..
מן תחושה של מועקה.
מה זאת רק אני? 
לא כייף.
אתם יודעים מה,
הלוואי והיה בי את הרצון הזה של ההתחלה, ההשקעה.. 
ואז היה טוב. אני בונה מסביבי חומות מיותרות בהחלט.
למה אי אפשר להביט לעבר העתיד מבלי לחיות בעבר?
נקרעת.
בא לי לשפוך את הלב,
ואני יודעתמה אני צריכה.

אם רק המשחק הזה היה הוגן.
המשחק שכולנו מנסים לשחק אותו..
אני מחכה לאיזו התפכחות שעתידה לבוא.
אני צריכה פשוט להפסיק לחשוב. או לשנות את הכיוון.
&quot;מחשבות הן מגנטיות, ויש להן תדר. בשעה שאתם חושבים מחשבות,
הן משוגרות החוצה אל היקום, ומושכות באופן מגנטי את כל הדברים
הדומים להן שנמצאים על אותו תדר. כל מה שמשוגר החוצה חוזר אל
המקור - אליכם.&quot;

לילה טוב..
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Jul 2008 00:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9636782</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9636782</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9630094</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דרי, יפה שלי..
אני לא צריכה בכלל להסביר לך מה את בשבילי.
את אחת מהאנשים היחידים שאני באמת באמת יכולה
להגיד שהתמזל מזלי, ושזכיתי להכיר אותם.
מאמי שלי, 
אני לא יודעת לכתוב יפה.. 
או להביא אותה בברכה מפציצה עכשיו..

אבל, אני מאחלת לך את כל הטוב שקיים בעולם הזה!
שיהיה לך המון מזל טוב, שהחיים יאירו בפנייך
רק את הדרכים הטובות, והיפות 
ושיהיה לך רק טוב (:
אני אוהבת אותך בטירוףףףף מאמילה!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח


&lt;IMG style=&quot;WIDTH: 267px; HEIGHT: 400px&quot; src=&quot;http://f.nanafiles&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Jul 2008 20:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9630094</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9630094</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9615156</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל קורס,
הכל חומק מבין האצבעות,
חסר לי,
גם כשטוב אז לא.
אני מונעת מעצמי סתם..
למה זה צריך להיות ככה?
את הנשמה שלו הוא חייב לי.
מחשבות שנויות במחלוקת.
מעורפל.
מה אני בובה?
דבר אחד אני יודעת, זה עוד לא נגמר..
והשיר הזה רק גורם לי ל..
התוצאות ידועות מראש,
וקטע, שגם אני יודעת הכל מראש..
שום דבר לא נסתר כאן.
גם אם תנסו לא יצליח,
אז מאמילה, אל תנסי להתייפיף כמו תמיד..
אני יודעת. זה זמני..
אבל אמון נבנה בדיוק בזמן הזה, והוא שם המשחק שלי.

בא לי כבר להיזרק באיזה חור לשבוע.
לטוס, להיות רחוקה מהכל, מכולם,
שרק האמיתיות יהיו איתי,
ונהנה. נהנה מכל רגע.
זה עוד יהיה, ואני רק מחכה לטיסה הזו..
כמו האור שבקצה המנהרה.

לילה טוב?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jul 2008 03:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9615156</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9615156</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9544632</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מסיבה לא מוסברת בא לי פתאום לכתוב פה..
אולי בגלל היום שעבר עליי.
אופפ אני לא מאמינה..
כ&quot;כ הרבה דברים רעים, מוזרים ולא מוסברים נמצאים באוויר כרגע.
ואין לי מה לעשות עם זה,
וזה הכי מעצבן.
לך תבין את כלהעולם..
לפחות הבעלים של העבודה לארגגג&apos;יםםם.
כמה אלכוהול הם שופכים חופשי.
אולי זה הפתרון שהייתי צריכה.
עכשיו אחרי משמרת.. תכלס, יפה מצידם.
אולי קצת הגזמתי עם הכמות..
אבל וואלה סידר אותי יופי.
למה הם לא מובנים?
רע לי.
מצד אחד רוצה מצד שני לא.
איך החזקתי את עצמי עכשיו!
בחיים לא חשבתי שאני אהיה מסוגלת..
אבל כל הכבוד לי, אולי הוא כבר הלך? 
אבל אני עדיין לא בטוחה אם בא לי בכלל שהוא יעלם..
אני כ&quot;כ אוהבת אותו..
ולמשהו אחר, כ&quot;כ כייף לקבל אהבה כזאת.
זה מחמיא. עוזרים לך בכל מצב..
בחיים לא היו לי כאלו שיחות איתו, במיוחד בגלל ההבדל, השוני.
אבל אנחנו אותו הדבר, כמה שלא נקבל את זה.
ווואאיי כמה שתייה הוא הביא לייי!

אני יודעת שאין קשר תחבירי בשיט.
על הזין שלי..
זה מה שרץ לי בראש כרגע,
שיכול להיחשף בלי פחד פה..

אם יהיה לי לילה טוב, אני אהיה הכי מאושרת בעולם!
הלוואי.. שהכל יל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Jul 2008 03:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9544632</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9544632</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9306913</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואאאווו.
באמת שאני לא יודעת..
אבל נראה לי שהדמעות הן לא דמעות של עצב,
אלא של השלמה עם המציאות.
אבל זה פשוט הסב לי אושר..
7 חודשים בדיוק.
מטורףףףף
אותה הסיטואציה, אותו המקום, אותו האדם,
אבל כ&quot;כ כ&quot;כ שונה..
מה אז חשבתי, מה היום..
פשוט הבדל של שמיים וארץ, לילה ויום.
מי היה מאמין ש7 חודשים אחרי זה יהיה המצב.
בחיים לא הייתי יכולה לחשוב על זה אפילו.. 
האנשים האלו פשוט זכו.
אפילו אם הרבה זמן זה לא היה נראה.
הייתי פשוט זקוקה לזה, כן זאתי המילה, זקוקה.
אם כבר ככה, אז זו הצורה הכי יפה שיכולתי לבקש.
באותו תאריך, אותן תחושות, ואותו המקום.
נאמר שהבטחות מקיימים, אז כן.. 
עכשיו אני שמחה בחלקי, תודה. :]

שני אנשים הגדירו אותנו כאדם אחד ביומיים האחרונים.
זה כ&quot;כ ריגש אותי לשמוע את זה..
פשוט תודה על הכל, נשמה שלי :)


כשאת עצובהגם לי פתאוםאין חשקלהיות יותר שמחאם בליבך יש אבןשאת שלוותך חדרה.אל מול עיצבךאני מונח שרועכואב ולא רגועוליבי ניחומים לך שולחכשאת עצובהכשאת עצובה.בצבא הכי חזק שבעולםאלחם למענךאת התקווה האמיתית שבחיישואב אני ממךבבקשה, לעולם היי מחייכתכי כשאת נעצבתאני כמו לא ק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jun 2008 14:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9306913</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9306913</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9290837</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בפעם האחרונה כשזה קרה,
היה לי למי לבכות.
היה מי שיספוג את כל הכאב שלי,
את כל האכזבה והעצבים שלי,
היה מי שינגב לי את הדמעה,
שיבטיח לי שיהיה טוב,
ושייתן לי את החיבוק הכי אוהב שקיבלתי אי- פעם.
והכי כואב, זה שבחיים אני לא אקבל כזה חיבוק. לפחות לא מאותו האדם,שכבר מת עבורי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jun 2008 18:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9290837</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9290837</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9188098</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחשבות של לילה,
אופטימיות, פסימיות בעיקר,
קושי שנבלע בכ&quot;כ הרבה מובנים..
תחושה של החמצה, חסרון, מגע, הבנה, 
משהו שונה, אחר, פשוט לא.
קשה להסביר.. אם רק הייתי יכולה להסביר מה הולך לי בתוך הראש.
אולי לא, אולי כן. הלוואי שזה יהיה כבר כן, טוב?
למה תמיד מרגישים שמחמיצים? שלא הכל נעשה כראוי,
שמשהו פה שגוי.. אני לא בסדר, אולי העולם לא בסדר?
לא הכל הולך לפי קו הדימיון.
הרצוי הוא אף פעם לא המצוי..
אבל איך בעצם מגיעים אליו? 
האם זה בכלל ניתן להשגה? או שהכל עד עכשיו היה אשליה..
אשליה, כן זאתי המילה..
תמיד. אפילו ברגעים הכי טובים.. זה פשוט לא אמיתי.
איך מסבירים כ&quot;כ הרבה דברים ביחד?..
זקוקה לזה, באמת.. לא בשביל להראות משהו שאני לא, אלא באמת. באלוהים.
ואני חושבת שזה מגיע לי, במלוא המובן.
אז שוב.. ההחמצה. לא עשיתי דברים נכון. 
אולי גם הוא/ היא/ הם/ הן/ אנחנו.
אבל מי יישא בתוצאות.. נו ברור.
כתף תומכת תתקבל בברכה, אני לא יודעת אפילו למה..
תמיד אומרים שיהיה טוב.. נו בסדר..
&quot;אחרי ירידה תבוא עליה&quot;
אבל מה כשהמצב הפוך? או תמידי איכשהו, סטטי, לא מתקדם?
יהיה טוב. אני בטוחה. 
השאלה היא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 May 2008 01:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מוריי ויערונת :])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=383281&amp;blogcode=9188098</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=383281&amp;blog=9188098</comments></item></channel></rss>