כמה זמן בזבזתי בשבוע שעבר כדי ללמוד למבחן הזה, בסוף גם איחרתי למבחן[ ולא באשמתי,אלא כי האוטובוס לא הגיע בזמן, ואח"כ הגיעו שניים בבת אחת] וגם חרטטתי במבחן תשובה נכונה, לאחר מחשבה ארוכה מחקתי את זה וכתבתי שטויות במקום התשובה הנכונה ואז אחרי המבחן עוד הלכתי לעבודה כדי להמתיק את היום, שבסופו של דבר היה לא רע בסך הכל.
אבל סוףסוף אני חופשייה, אומנם לשבוע בלבד כי שבוע הבא כבר חוזרים, אבל זה מרגש בפני עצמו שיש לי ערב פנוי שאני יכולה פשוט לשבת ולהתפגר עם עצמי בלי לדאוג שבזמן שאני אוכלת או ישנה אני מבזבזת זמן יקר כי הוא לא מושקע בלמידה.
טוב העיקר שאפשר לשכוח את זה
היום אני אדבר על צפייה בטלויזיה
אתחיל מההתחלה,
המצאתו של אלכסנדר גרהם בל, הטלפון, הייתה המצאה גדולה שאפשרה לאנשים להיות בקשר גם כשהמרחק ביניהם היה גדול.
בכל זאת, דרך הטלפון היה אפשר רק לשמוע קולות ולא לראות את האנשים איתם היו מדברים.
בעקבות מגבלה זו, היה לאנשי המדע אתגר חדש: להמציא סוג של תקשורת דרכה נוכל לראות את האנשים ואת פעולתם. כך בעצם, נולדה עוד המצאה שנחשבת לאחת הגדולות בכל מהלך ההיסטוריה בשל השפעתה על כל תרבויות העולם: הטלוויזיה.
המילה "טלוויזיה" מורכבת משתי מילים יווניות, "טלה" שפירושה "רחוק" ו"ויזיה" שפירושה "ראייה", זאת אומרת "ראייה מרחוק".
המטרה של הטלויזיה הייתה שכל המשפחה תשב בחדר הכי גדול בביתה ותצפה באנשים ובחדשות ובסרטים כולם ביחד. המטרה הייתה לנצל את ההזדמנות להתאחד, לצפות ואחר כך לדסקס על כך בארוחת ערב משפחתית.
עם הזמן חלו שיפורים טכנולוגיים והתכנים התחילו להשתנות, פתאום התחילו לשדר נובלות עם סיפורים מהחיים שאף אחד לא ראה משחק כזה "אמיתי" של החיים שלהם וכמובן נדבקו למסכים כולם כולל כולם, אמהות, אבות, סבתות והילדים. איך יתכן שמה שמראים בטלויזיה יכול באמת לקרות בחיים? האם יש באמת משפחה שסובלת כל כך מעושר לא מוגבל כמו בSanta Barbara? האם יש עולם כזה שהכל רע בחיים? אנשים נחשפו גם לעולם שונה משלהם וזה שאב אותם יותר ויותר אל תוך צפייה ארוכת שעות בטלויזיה.
אחר כך אנשים התחילו לספר שהם לא רק יושבים מול הטלויזיה, אלא גם בולסים כאילו אין מחר מולה, ומשמינים ומתלוננים שהילדים לא עושים שום דבר מועיל ורק בוהים במסך ולומדים דברים לא יעילים.
ומה יש לנו עכשיו?
מה מאחד את המשפחה בערב?
וואלה כלום, כל אחד בפינה שלו, ההורים רואים את מה שהקליטו שלשום, האחות תקועה במחשב אחד, האח במחשב אחר והתינוק רואה בייבי איינשטיין בIPAD. כולם עסוקים.
מצד שני, כל אחד עושה מה שבא לו ורואה מה שבא לו ואפילו נהנה, ואולי זה לא כל כך רע כמו שזה נראה.
וממה שאני הכי נהנית, זה מהטלויזיה הפרטית שלי חחח
SAMSUNG GALAXY NOTE II בהחלט מספק לי בידור 24/7 ,אני מאוהבת בטלפון הזה, פאבלט, טלויזיה, מקרר תקראו לזה איך שאתם רוצים, המסך 5.5 אינץ שפשוט גורם לי להנות מנסיעות היומיומיות באוטובוסים!
אני צופה במ-ל-א סדרות אסייתיות, לפעמים אני גם צופה בכמה במקביל, כשהן משודרות בקוריאה אז יום לאחר מכן יש כבר תרגום לאנגלית וזה כיף מרגיש לי שאני מעודכנת, ומצד שנה מאפשר לי ללמוד ולא לשרוף לילות וימים שלמים רק בסדרות חחח
בהתחלה גם אני חשבתי, מה אני צריכה את זה ולמה אני "מבזבזת" את הזמן שלי ורואה כל כך הרבה סדרות קוריאניות,יפניות וטאוויניות.
ואז הבנתי, שאני גם שואבת המון מידע מהן כמו תרבות שמושכת אותי, המאכלים שאני חולמת לטעום וכבר התחלתי במסע הגשמה והשפה שנקלטת אצלי מהר, אני כל כך נהנית לדעת משפטים ומילים וביטויים שרק "הם" יכולים להבין. ווואלה, יש לי תחביב מיוחד.
זה כיף לי!
אז תמשיכו לרדת לי על המכשיר,אתם לא מבינים שום דבר בטכנולוגיה ובשמחות קטנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
והשפה שנקלטת אצלי מהר, אני כל כך נהנית לדעת משפטים ומילים וביטויים שרק "הם" יכולים להבין. ווואלה, יש לי תחביב מיוחד. 
כינוי: